שלז

במדרי' היותר עליונה כו'. ונמצא דבחי' א"ק הוא בחי' ממוצע בענין ההתהוות שנתהוו העולמות בבחי' כלל ומא"ק יצאו ונתהוו בד"פ כו', וגם בבחי' ממוצע שיש בזה מבחי' א"ס שלמע' מבחי' גדר שייכות אל העולמות (שזהו בחי' האור שבחיצוני' א"ק כו'), והוא ראשית הקו שזהו כדוגמת עתיק כו' (ויש בזה גם מבחי' אור הסובב דהיינו אור הבל"ג לגמרי, וכמובן מהמשל דמראות גדולות וקטנות שהובא לעיל פ' קס"ב וקאי על בחי' סובב כו'). וזהו מ"ש בע"ח דאוא"ס ע"י התלבשותו בחכ' דא"ק מאיר באצי' נר' שזהו בחי' עתיק דא"ק, שהרי בזהר הרקיע על מאה"ז בריש הורמנותא דמלכא כ' דכשם שמל' דאצי' נעשית עתיק לברי' כמו"כ בחי' מל' דאצי' דכללות נעשית בחי' עתיק לאדם דברי' דכללות כו', ובחי' עתיק דברי' זהו בחי' נקודת המל' דאצי' שבוקעת את המסך ויורדת בברי' ומתלבשת בג"ר דברי' כו' וכמ"ש בע"ח שער ס' אבי"ע פ"א, וכמו"כ בחי' עתיק דא"ק זהו בחי' ראשית הקו שבוקע חשך הצמצום שעז"נ אז יבקע כשחר אורך כו', ומתלבש בבחי' חכ' דא"ק כו', וע"י חכ' דא"ק מתלבש בחכ' דאצי' בבחי'

פנימי' החכ' כו'. וזהו שבקש משה הראני נא את כבודך, וידוע דכבוד הוא בחי' חכ' כבוד בגימט' ל"ב שהן לבנ"ח כו', ולכאו' א"מ מה שבקש משה הראני נא את כבודך שהרי משה הוא בחי' החכ' וכמ"ש כי מן המים משיתיהו כו'. אך הענין הוא שבקש בחי' החכ' כמו שמתלבש בזה בחי' פנימי' הכתר, וכמ"ש הרמ"ז במדבר דקי"ח ע"א בפי' הראני נא את כבודך שזהו כמו שהחכ' מלביש לבחי' הכתר, וזהו כבודך כבוד ך' (וע"ה שכ' שם שמלביש לאריך הכוונה היא על המשכת בחי' הפנימי' ממש כו' יעו"ש). וברע"מ פנחס דרנ"ה ע"ב אי' בענין שיעור סוכה לא פחות מעשר דאיהי מל' כו' ולא למע' מעשרים דאיהי כ' כתר עליון דלא שלטא בי' עינא כבוד עילאה עלי' אמר משה הראני נא את כבודך כו', והיינו דבחי' הכתר לא שלטא בי' עינא שזהו למעלה מהשגה כו', ומ"מ הרי עשרים אמה כשר ולא פסול רק למע' מעשרים, ומבו' במ"א שזהו ב' המדרי' שבכתר, דעשרים אמה הוא בחי' חיצוני' הכתר ראש ומקור לנאצלים, ולמע' מעשרים זהו בחי' פנימי' הכתר כו'. וזהו שבקש משה הראני נא את כבודך בחי' פנימי' הכתר שבחכ' והו"ע

פנימי' אבא פנימי' עתיק כו', וזהו בחי' אור שלמע' מבחי' מים כו'. וכנודע דחכ' נק' מים ונק' אור, דמים הוא בחי' חיצוני' החכ' והוא בחי' הביטול דחכ' (כמו מיא דניידי כו'), שעי"ז החכ' היא בחי' כלי לאוא"ס כו', ואור הוא האוא"ס השורה בחכ' שז"ע פנימי' אבא פנימי' עתיק כו' והיינו בחי' ח"ס, ובח"ע דאצי' בחי' פנימי' ועצמי' החכ' כו'. וזהו שנאמר כבדך חסר ו', דהנה כבוד בוי"ו בגימט' ל"ב והן לבנ"ח שהן המשכות וז"ע וי"ו כו', וזהו בבחי' חכ' דאצי' שיש לבנ"ח, אבל מו"ס לא אתפתחא לשבילין ונתיבות וכמ"ש באד"ר דקכ"ח ע"ב, ועמ"ש ע"ז בבה"ז שזהו לפי שמו"ס הוא בחי' פנימי' הכתר כו' (ובמ"א מבו' דעיקר הממוצע הוא בחי' ח"ס דלפעמים מתעלם ופעמים מתגלה והיינו ב' בחי' סתימות שבו, הא' מה שסתום מהמקבל והב' שסתום בעצם מצ"ע כו', וז"ע מתן בסתר כו' וכמ"ש במ"א וכמשי"ת לקמן), וזהו כבדך חסר דלא אתפתח לנתיבות כו', וכ"ה בחכ' בעצמו' ופנימי' החכ' כו'. וי"ל שזהו הנתיב הל"ב דחכ' הנק' שכל מופלא שהוא עצם החכ' כמ"ש הפרד"ס שער הנתיבות פ"ו, ועמ"ש במ"א

בענין שכל מופלא ושכל נעלם בהגהות לסי' ב"ש, ועז"נ נתיב לא ידעו עיט והוא בחי' מ"ה דחכ' שזהו בחי' אין דכתר ממש (בחי'