שלו

התחתון שנמצא כלול בעולם העליון ממנו כו', ועמשנת"ל פקל"ב בענין רושם דכלי העקודים כו' יעו"ש, והיינו דהגשמת הכלי דאצי' הוא ע"י הרושם דעקודים אבל שרש התהוותם הוא מכלים דא"ק (וכמש"ש די"ל שהן בחי' מהות ממהות כו'), ולהיות דכלים דא"ק אינם בחי' כלים כלל וכמ"ש בע"ח שער עיגולים ויושר ענף ד', ע"כ בכדי שיהי' בחי' מציאות כלים דאצי' זהו ע"י הרושם דעקודים כו'. ונמצא דעקודים זהו רק התחלת גילוי ההתהוות כו', משא"כ א"ק הוא בחי' כלל שהכל נמצא כלול בו כו', והכל נמצא בו לא בבחי' מציאות כלל כו', וזהו עילוי בבחי' א"ק הא' מה שאינו רק התחלת ההתהוות כ"א שהוא בבחי' כלל כו', והב' ההפלאה שע"ה כולל הכל אינם בו בבחי' מציאות כלל עד שכולם הם בבחי' השוואה כו', וזהו שא"ק נק' אור כללי לפי שהוא בחי' הכלל דכל העולמות וההשתל' והכל בו בבחי' השוואה כו'.

קיצור. וזהו דא"ק נק' אדם, כי האדם הוא שכלול מכל ההפכים ומהיותר עליון ותחתון, וכמו"כ א"ק כולל הכל ובהשוואה ממש, וכמו הנפש שנושא כל הכחות והוא נפש א'. והתחלת ההתהוות אינו מוכרח שכולל הכל (ע' ברמב"ן ע"פ בראשית) וכמו עקודים ראשית גילוי ההתהוות והוא עולם פרטי, וא"ק הוא תחלת ההתהוות ובחי' כוללת, וזהו העילוי דא"ק שכולל הכל, והכל בהשוואה לא בבחי' מציאות.

קסז) והנה מה שא"ק כולל כל העולמות זהו בחי' חיצוני' דא"ק, אבל פנימי' א"ק אינו שייך לו' בזה שהיא בחי' כוללת כו', ועמ"ש בלק"ת בהבי' דמוצאיהם בשם המ"ח מס' כללות העולמות רפ"ב דא"ק הוא כדוגמת בחי' א"א לגבי עולמות אבי"ע, א"כ זהו בחי' חיצוני' א"ק וכמו א"א שהוא חיצוני' הכתר כו', ובחי' הפנימי' דא"ק הוא מ"ש בע"ח דלעילא מגולגלתא דילי' יש כדוגמת עתיק כו'. ולפ"ז בחי' א"ק הוא בבחי' ממוצע גם בענין הזה בין אוא"ס לעולמות, וכמו הכתר שהוא ממוצע וכלול מב' בחי' עתיק ואריך דעתיק הוא בחי' תחתונה שבמאציל ואריך ראש ומקור לנאצלים כו', וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג, כמו"כ גם בבחי' א"ק בהב' מדרי' שבו בחי' פנימי' וחיצוני' כו', ובלק"ת בהבי' הנ"ל דבחי' עתיק דא"ק זהו בחי' ראשית הקו וא"כ ה"ז בחי' או"פ כו', וכ"ה הכוונה כאן דגם מה שא"ק הוא בבחי' ממוצע בין אוא"ס לעולמות ויש בו מבחי' א"ס שלמע' מגדר שייכות לעולמות כ"ז הוא מבחי' או"פ כו'. וע"ה דאו"פ בכלל הוא מה שנמדד לפ"ע העולמות כו', מ"מ בחי' ראשית הקו הוא מה שלמע' מגדר

שייכות אל העולמות כו', וכמו בחי' עתיק דאצי' שהוא מה שנעתק ונבדל מהנאצלים, ע"ה דעתיק באמת הוא בחי' או"פ וכנודע דפנימי' המקיף הוא בחי' פנימי דוקא כו', כמו"כ בחי' ראשית הקו ע"ה בכלל בחי' או"פ ה"ה למע' מע' מגדר שייכות אל העולמות כו', וכמ"ש בלק"ת שם בשם העה"מ דחוט הא"ס (שבעולם המלביש) הוא בחי' הי"א שבקדושה, וכידוע דבקדושה הן ע"ס עשר ולא תשע ולא י"א, והיינו בהאור שבא בבחי' התלבשות בכלים שהאור מתייחד עמהם ואינו נחשב למדרי' בפ"ע כו', אבל בחי' א"ס שלמע' מבחי' ע"ס ואינו נמנה עמהם והו"ע אנת הוא חד ולא בחושבן כו', זהו בחי' הי"א כו', וזהו ג"כ ראשית הקו שאינו במנין ע"ס אפי'