שלא

לכה דודי לקראת כלה דהיינו המשכה מבחי' ז"א להיות עי"ז עליית המל' כו', וכמו"כ בעליית הנשמות צ"ל תחלה המשכה מלמע' כו'. וזהו מוצאיהם למסעיהם שהוא ההמשכה משרשם ומקורם להיות העלי' ועי"ז מסעיהם למוצאיהם שמתעלים לשרשם כו'. ומ"ש ויכתוב משה, הענין הוא דהנה בתו' יש ג"כ כלל ופרט וכמשי"ת, ונשמות מושרשים בתו' כידוע, ולכן עלייתם הוא ג"כ ע"י התורה כו', אך אומרו ויכתוב משה זהו התו' כמו שהיא בבחי' פרט דאז היא בבחי' אותי' הכתב, דתורה כמו שהיא בבחי' כלל ה"ה בבחי' אותיות החקיקה וכמו האותיות שבלוחות כו' וכמ"ש במ"א וכמו שהוא בבחי' פרט ה"ז בבחי' אותיות הכתב כו', ועי"ז הוא העלי' כו', דלהיות דהתו' גם כמו שהיא בהתגלות בבחי' פרט ה"ה מדרי' עצמי' כו', ע"כ ע"י התו' יכול להיות העלי' לשרשם ומקורם בבחי' פנימי' א"ק כו'. וזהו אלה מסעי בנ"י כו', דכללות ענין המסעות הוא העלי' דנשמות לשרשם ומקורם כו', ובכדי שתהי' העלי' צ"ל תחלה המשכה מלמע' כו', וזהו מוצאיהם למסעיהם ועי"ז מסעיהם למוצאיהם כו', והעלי' הוא ע"י התו' כו', וזהו ויכתוב משה שע"י התו' כמו שבאה בבחי' פרט עי"ז הוא העלי' דנש"י לשרשם ומקורם במחה"ק דא"ק כו'.

קיצור. אמנם חכ' דתורה היא חכ' דא"ק, משל הקדמוני, א"ק לבוש לא"ס, דהנה א"ק הוא בחי' ממוצע, והלא הוא אדם דברי', הענין הוא דהתהוות העולמות הוא ע"י הצמצום, וזהו שגילה האריז"ל, דמקובלים הקודמים חשבו הכל בבחי' עו"ע, ולכן הרמ"ק אחר שמרחיק בחי' הכתר מערך הא"ס כ' שעצם הכתר הוא בחי' משתווה המאציל והנאצל, ובאמת לא יתכן ענין ההשתוות כלל והיינו ע"י הצמצום (ובענין הכתר הרמ"ק סובר שהוא מציאות מתהווה, ולהאריז"ל עתיק הוא בחי' א"ס בהעתקה). וא"כ מה"ע האמצעי דא"ק. הענין הוא להיות דההתהוות בפועל הוא ע"י הגילוי ע"כ צ"ל תחלת ההתהוות בבחי' כללות וזהו בחי' א"ק, ונמצא דאין זה לגבי אוא"ס שמובדל מהעולמות כ"א לגבי הגילוי. וז"ע מוצאיהם למסעיהם, מקור נשמות בפנימיות א"ק, ומסעיהם הוא העלי' ותחלה צ"ל מוצאיהם למסעיהם.