של

בענין הצמצום שחידש האריז"ל שעי"ז נתהווה התהוות שבאין ערוך כלל כו', דכמו"כ גם התהוות פרצוף דא"ק הוא ע"י הצמצום כו'. אך לפ"ז צ"ל מהו"ע אמצעית בחי' א"ק מאחר שההתהוות הוא ע"י הצמצום בדרך אין ערוך א"כ מה צריכים לממוצע כו'. אך הענין הוא דענין הממוצע בזה אינו כמו להיות דבר אמצעי בין העליון אל התחתון דהיינו שיהי' בערך אל העליון וגם אל התחתון כו' (וכמשנת"ל פק"ס בענין שהאור דקו בכלל הוא בבחי' ממוצע וכן באו"כ כו'), אלא ענין אמצעית דא"ק הוא דלהיות ההתהוות מאוא"ס ב"ה הוא שנתהוו העולמות תחלה בבחי' כללות ואח"כ בא בד"פ כו'. והענין הוא דע"ה שע"י הצמצום נתהווה בחי' המציאות כו', וכמ"ש בע"ח בתחלתו שע"י הצמצום נתגלה שרש הדין (היינו בחי' הרשימו כח הגבול שבא"ס), וממנה נעשה המקום שהוא דוגמת הכלי כו' (וגם י"ל דכמו התהוות בי"ע הוא מהרוממות והסילוק דבחי' מל' שהו"ע והים עומד עליהם מלמעלה שזהו בחי' ההשפעה בריחוק דבחי' מל' כו' וכמ"ש במ"א, כמו"כ כללות כל ההתהוות שזהו מבחי' אוא"ס הסוכ"ע זהו ע"י הסילוק והרוממות כו'),

מ"מ בכדי להיות ההתהוות בפועל ה"ז דוקא מבחי' הגילוי דאוא"ס דכל פעולה הוא ע"י התגלות הפועל כו', והו"ע הקו הנמשך מאוא"ס שעי"ז הוא ההתהוות בפועל דכל העולמות וההשתל' כו', ומאחר שזהו מבחי' הגילוי ע"כ אא"ל ההתהוות בבחי' יש ממש, כ"א שיתהווה תחלה בבחי' כללות שא"ז בבחי' מציאות עדיין כו'. וא"כ ענין אמצעית א"ק א"ז מצד האוא"ס שבבחי' אין ערוך, כ"א אדרבה מצד המדרי' דאוא"ס שבבחי' קירוב ובבחי' שייכות אל העולמות שבא בבחי' גילוי כו', דבד"כ הוא בחי' או"פ שהוא בחי' הקו כו', שההתהוות משו"ז צ"ל באופן הנ"ל. וזהו כמ"ש במ"א דמש"א אין ערוך לך היינו לגבי עצמות דוקא דכל ההתהוות היא באין ערוך לגמרי לגבי העצמות כו', אבל לגבי בחי' האור וכ"ש לגבי בחי' האו"פ שנמדד לפ"ע העולמות אינו בבחי' אין ערוך לגמרי כו', וע"כ בכדי שתהי' ההתהוות צ"ל תחלה ההתהוות בד"כ ואח"כ בא בדרך פרט כו', וכמו מאמר סתום ומא' פתוח שזהו מא' כללי ופרטי דבראשית נמי מא' הוא והוא בחי' מא' כללי דבראשית כולל הכל, וכמו שפרש"י דביום ראשון במא' בראשית נברא הכל

ואח"כ נפרטו כאו"א בפרט כו', וכמו ברוך שאמר והי' העולם, דבאמירה א' נבראו כל העולמות כו', וכמארז"ל בע"מ נבה"ע והלא במא' א' יכול להבראות כו', דבאמת נבראו כל העולמות במא' א' רק שזהו בד"כ ואח"כ נפרטו בהט' מאמרות כו'.

וע"פ הנ"ל יובן ענין מוצאיהם למסעיהם, דהנה ישראל עלו במח' והיינו בחי' מחה"ק דא"ק כו', ופי' עבמ"ח היינו במדרי' עליונה שבמח' בחי' פנימי' א"ק כו', דכשם שבס' השתל' יש הפרש בין שרש הנשמות לשרש המלאכים, דמלאכים שרשם מחיצוני' הכלים, ונשמות שרשם מפנימי' הכלים כו', כמו"כ הוא בשרשם במחה"ק דא"ק דשרשם הוא מפנימי' א"ק כו'. וזהו מוצאיהם שהוא מל' וכמוצא מים כו' דהיינו שרשם ומקורם כו', וענין מסעיהם זהו עליית הנשמות והוא שהנשמות כמו שהן למטה יעלו לשרשם ומקורם בבחי' פנימי' א"ק כו', ובכדי שתהי' העלי' צ"ל תחלה ההמשכה משרשם ומקורם שעי"ז תהי' העלי' כו', וע"ד העלי' דשבת שאז הוא עליית המל' כנודע, הרי צ"ל תחלה המשכה מלמע' דז"ע