שכט

כו') שיש בו ב' ענינים שבא בבחי' גבול ומדה והוא בבחי' א"ס להיותו דבוק במקורו כו', אבל בבחי' א"ק לא יתכן לומר כן שה"ה בבחי' פרצוף וברי' דבר מה שנתהווה כו' (וכמ"ש במ"א דהאור בכלל הוא בחי' אצי' וג' בחי' בי"ע הן בבחי' הכלים כו', וכמבו' שם דבכלים יש ג' מדרי' ובהאור ד' מדרי' כו'), ואיך שייך לומר שהוא בבחי' ממוצע כו'. אך הענין דבאמת הרי התהוות העולמות מאוא"ס הוא ע"י הצמצום שהי' באוא"ס כו', דמאוא"ס עצמו (היינו מבחי' הגילוי דאוא"ס כו') א"א כלל שיהי' התהוות העולמות, רק ע"י הצמצום שנתעלם האוא"ס ונעשה התהוות שבאין ערוך כלל כו'. וזהו שגילה האריז"ל ענין הצמצום שהמקובלים הקודמים לא ידעו מזה והיו מבארים הכל בדרך עו"ע, וידוע דענין עו"ע הוא שיש איזה ערך והשתוות ביניהם (וכמשנת"ל פקמ"ט דגם בעו"ע שהן מהותים נבדלים מ"מ יש בהם השתוות שהן שניהם רוחניים (היינו שהן מתדמין באופן הרוחני' שלהם) שע"כ נעשה העלול באופן העילה כו'), וכמו מוחין ומדות שהמדות הן לפ"ע המוחין, וזהו שיש הפרש במדות אם הן מבחי' המוחין שבמדות או

מבחי' חיצוני' המוחין או פנימי' המוחין כו', וכ"ה בכל עו"ע שהעלול הוא בערך העילה כו'. וזהו שהרמ"ק ז"ל בפרד"ס שער אם הא"ס הוא הכתר החליט שהכתר אינו א"ס ממש, ובפלח הרמון כ' משמו בס' אלימה שרחוק מה שהי' בין הכתר וא"ס הרבה יותר ממה שהי' בינינו הנמצאים השפלים ובין הכתר כו', מ"מ כ' בשער הגוונים פ"ב בענין הכתר שנק' חשך שזהו במדרי' הכתר שמתייחד עם מאצילו ובבחי' זו לא יושג כלל לזולתו (שעש"ז נק' חשך), יען שהוא בחי' משתווה המאציל בנאצל ע"ה שיש כמה יתרונות כו', לפי שכ"ה בענין עו"ע שיש להם איזה השתוות כו'. ובאמת לא יתכן כלל לו' שום השתוות לגבי א"ס ב"ה (וכמ"ש במ"א דלשטה זו הגם שרחוק מאד ערך הכתר לגבי א"ס יותר מרחוק העשי' לגבי הכתר, מ"מ א"א להשוות רחוק הכתר לגבי א"ס כמו רחוק העשי' לגבי א"ס, שהרי הכתר הוא מ"מ עלול הראשון ועד העשי' יש כמה רבבות השתל' שעי"ז נתרחק יותר כו', ובאמת הכתר עם העשי' שניהם שוין וכמ"ש עושה פלא כו') (והנה גם לשיטת האריז"ל הרי עתיק הוא בחי' תחתונה שבמאציל כו', ובביאור האדר"ז דרפ"ח כ'

דעיקר עתיקא הוא הא"ס שמתלבש ברדל"א, ובפי' ספ"ד מהאריז"ל כ' ההוא רישא דלאו רישא אשר שם חביון עוז העצמות כו', והיינו בחי' עצמות א"ס ממש כו', הרי לכאורה זהו ג"כ ענין ערך והשתוות כו'. הענין הוא דהנה דעת האריז"ל בענין הכתר אינו כדעת הפרד"ס, דלדעת הפרד"ס הכתר אינו א"ס כ"א בחי' מתהווה מהא"ס, ודעת האריז"ל בענין הכתר הוא שהכתר הוא א"ס ואינו א"ס, דבחי' עליונה שבו הוא א"ס בחי' תחתונה שבמאציל, ובחי' התחתונה שבו אינו א"ס והוא במנין הספי' כו', וכמ"ש בע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ג. והיינו דבחי' עליונה שבכתר אינו בחי' מתהווה מהא"ס ב"ה בדרך עו"ע כ"א זהו בחי' הא"ס במדרי' התחתונה שבו כו', וכפי מ"ש בפי' סד"צ זהו המדרי' המתלבשת ברדל"א כו', וכ' שם דרדל"א עצמו אינו משיג מה שיש בו כו' כנ"ל פקס"ג, וזהו מכח הא"ס להיות עצמותו נמשך ונמצא גם במקום שאינו בערך כלל כו', וע"ד צמצם שכינתו כו', ובד"כ הכוונה היא על מדרי' הא"ס שאחה"צ והוא בבחי' הקו הנמשך מאוא"ס כו'. אמנם נושא הכוונה ג"כ על עצמות א"ס דעתיק הוא ל' העתקה ממקום

למקום בחי' העתקת העצמות כו' וכמ"ש במ"א, אבל מה שנתהווה מא"ס ב"ה אינו שייך לומר בזה איזה השתוות כו'). וזה מובן רק