שכז

שזה מושג המהות, היינו שאנו משיגים מהות הכח ולא רק שאנו יודעים מציאותו, כמו כח המשכיל מקור השכל שאנו רק מרגישים מציאותו לבד, משא"כ כח השכל הגלוי הרי אנו יודעים מהותו איך ומה הוא (רק שכללות ידיעה האנושית היא רק ידיעת המציאות לבד שאין אנו משיגים מהות הרוחני, אבל הידיעה במציאות השכל אינו רק שאנו יודעים שישנו במציאות כ"א שאנו יודעים איך הוא מציאותו בבחי' השגה ממש, משא"כ במקור השכל כו' וכמ"ש במ"א, ולמע' הו"ע השגת המהות ממש כו'), אבל כללות הנשמה השורה במוח שבראש הרי אינו מושג אף שהיא שורה שם כו'. ועד"ז הוא בהבדל הבדלות לאין קץ שגם בחי' הח"ע ע"ה שאוא"ס מלובש בה דאפי' פנימי' עת"י הוא פנימי' אבא, מ"מ אינו מתגלה המהות בבחי' חכ' רק מבחי' חיצוני' לבד, וכנודע דאבא יונק ממזלא בחי' שערות דא"א לבד שנק' בשם אחורי כו', והיינו דבבחי' חיצוני' החכ' מה שבא בזה בבחי' התלבשות ובבחי' גילוי ממש הוא מבחי' חיצוני' הכתר, ובחי' פנימי' הכתר הוא בבחי' השראה לבד שאינו מושג המהות כו', וז"ע אבא יונק ממזלא דהיינו מבחי'

פנימית הכתר. וכמ"ש במ"א ההפרש בין מה שאו"א מלבישים לזרועות דא"א ומה שאו"א יונק ממזלא, דמבחי' ז"ת דא"א בא בבחי' התלבשות ממש באו"א, והמזלות שהן מבחי' מו"ס שבו מלובש בחי' עתיק ההמשכה משם באו"א הוא בבחי' שערות ובבחי' יניקה לבד כו', ועמ"ש בלקו"ת בהבי' דוהניף. וי"ל שזהו כמו בנגלה דתו' שמושג המהות ממש, משא"כ בפנימי' התו' שמושג רק המציאות לבד וכמ"ש בהבי' דולא תשבית, ועד"ז הוא בבחי' חכ' דבחי' הפנימי' הוא בבחי' ידיעת המציאות לבד, וזהו ופני לא יראו כו' בבחי' ראיית המהות כו', וז"ע השראה כו'. ובפי' הספד"צ מהאריז"ל אי' משל הנ"ל על בחי' רדל"א כבי' כאדם שאינו משיג מהות הנשמה שבו, כך בחי' רדל"א אינו משיג מהות עצמות אוא"ס המלובש בו (שזהו עיקר בחי' עתיק וכמ"ש בהבי' דשבת שבתון בסופו), ובסי' בפי' ברוך שאמר מבו' פי' לא ידע שאינו בבחי' מהות ידוע בעצמו כו' (ובדרוש וככה ספכ"ג שאינו בבחי' הרגש כלל), וי"ל שזהו ג"כ ענין השראה כו'. ולפ"ז י"ל דמ"ש על לעתיד כי כולם ידעו אותי בבחי' ידיעה והשגה כו', יהי' ההתחדשות בכל

המדרי' גם בבחי' לא ידע כו', ולא יהי' התחדשות בעצם הדבר כ"א מה שיהי' בבחי' ידיעה כו'. אמנם בחי' חיצוניות האור שהוא בבחי' התלבשות בחכ' היינו בבחי' גילוי, הנה בחכ' דמע"ב ה"ז בחי' הארה לבד מבחי' הפנימי' והעצמות כו', ובחכ' דתו' ה"ז ג"כ מהות בחי' העצמות, וכמ"ש במ"א בענין יערוף כמטר לקחי דבחי' אחורים ועורף דתו' ה"ז בבחי' לקחי דאותי אתם לוקחים כו' וכמשי"ת, ולהיות דהחכ' הוא בחי' או"פ והיינו דע"ה שהיא בחי' ביטול במציאות מ"מ ה"ז בבחי' ידיעה, והוא מה שע"י הידיעה וההרגש פנימי נעשה בחי' הביטול במציאות כו' (ועמשנת"ל פל"ח). וי"ל שז"ע זה אלי ואנוהו, דפי' זה אלי הוא בחי' ידיעה שיודע את האלקות וכמו אשר יאמר עליו כי הוא זה דהיינו בבחי' ידיעה דוקא (כמדומה שכן פי' השל"ה), ועי"ז דוקא ואנוהו אני והוא בבחי' אחדות ממש כו' (ובמ"א מבו' ענין אני והוא שהן ב' מדרי' שבכתר דאני אותיות אין זהו בחי' אין דכתר שבבחי' מקור לנאצלים כמו והחכ' מאין תמצא כו', והוא זהו בחי' עליונה שבכתר כו', ובאוא"ס שלפה"צ הו"ע הוא ושמו דהוא זהו

בחי' עצם האור שלמע' מבחי' התפשטות כו', ושמו הוא בחי' התפשטות האור כו' וכמ"ש במ"א, והיינו מה שבחכ' יש גם מבחי' פנימי' הכתר כו'. וי"ל שזהו ע"ד