שכו

בבחי' מקיף לבד כ"א שנמצא בבחי' פנימי' רק שאינו בבחי' גילוי כו', ופי' וענין שאינו בבחי' גילוי אין זה שאינו מתגלה כלל שזהו כשלא יש כלי אל האור שאז אין האור מתגלה כלל כו', וכאן הרי אדרבה יש כלי אל האור והוא הביטול כו' (והיינו מה שהעדר הכלי הוא כלי כו'), אלא הכוונה בזה שאינו בבחי' גילוי היינו שאינו מתגלה ממש להיות מושג ממש כו', וכמ"ש בסש"ב פל"ה בענין השראת השכינה דכאשר בטל במציאות אז הוא ששורה ומתגלה בו ה' אחד כו', הרי דהשראה הוא ג"כ התגלות רק שאינו בהתגלות ממש בבחי' גילוי המהות כו', דמש"א ששורה ומתגלה ה' אחד אין הכוונה שמתגלה בהם מהות הדבר ממש כו' (שהרי גם ע"י המצות ההמשכה היא בבחי' מקיף כו' ועמ"ש בפמ"ו), כ"א מה שיודעים ומרגישים את היחוד דה' אחד כו', שכ"ה גם בנשמות הגבוהים השייכים ליחוד זה היינו שיודעים ומשיגים ונרגש בנפשם ענין ה' אחד כו', ומ"מ א"ז גילוי מהות הענין כו' (ובד"כ צריכים לחלק בזה בין ראיית העין לראיית עין השכל כו', דהנה התגלות עצם מהות הדבר ממש הוא בראיית העין, וכמו שיהי' לעתיד

דכתי' ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו', משא"כ בראיית עין השכל דבעין השכל דבלבא אתחזי כולא כו', הגם שזהו מדרי' גבוה ונעלה מאד א"ז ראיית עצם המהות ממש כו', ולכן יש חילוקי מדרי' במדרי' הראי' שזהו מפני שא"ז עצם המהות ממש כו' וכמ"ש במ"א, ולע"ל שיהי' בחי' ראיית העין וכמ"ש כי עין בעין יראו כו' כתיב כי כולם ידעו אותי בלי התחלקות מדרי' כו', וי"ל דלעתיד יהי' באמת בבחי' התלבשות ממש דהיינו שעצם המהות יהי' בבחי' גילוי ממש בבחי' השגת המהות כו').

קיצור. והנה התורה היא ממוצע בין אוא"ס ועולמות, קוב"ה אסתכל באורייתא, קוב"ה עצמות המאציל, ומתלבש בתו' בבחי' פנימי, וכמו החכ' שהוא או"פ, ולהיות החכ' בבחי' ביטול אוא"ס שורה בחכ', וענין השראה הוא שאינו מושג מהות האור, התלבשות הוא שמושג בהכלי, רק שזהו הארה ובבחי' מיעוט, והשראה הוא שעצם האור שורה שם, ולכן בהתלבשות יש אופן שהמלביש שולט משא"כ בהשראה, והוא שבא בבחי' או"פ רק שאין המהות מושג, וכמו גילוי ה' אחד גם בנשמות הגבוהות, וי"ל שזהו בבחי' ראיית עין השכל, וגילוי המהות הוא ראיית העין, כי עין בעין יראו.

קסג) והענין הוא כמו שמצינו במרע"ה שהי' בחי' יסו"א שאמר ונחנו מה שהי' בבחי' הביטול דמ"ה דחכ', ואעפ"כ א"ל א"ס ב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו, שלא השיג בחי' פנימי' החכ' בחי' אוא"ס השורה בכלי החכ' שלו כו' (וי"ל דזהו שא' רשב"י לרע"מ בעין השכל דבלבך אתחזי כולא דבחי' אוא"ס השורה בחכ' הי' בו בבחי' ראיית עין השכל, ולעתיד יהי' בבחי' ראיית העין ממש כו'), והיינו דע"ה דאוא"ס שורה בחכ' עכ"ז יכול להיות שאינו מתגלה בחכ' רק בחי' אחורים ולא בחי' פנים כו', אע"פ שגם בחי' הפנים שורה בו כי פנימי' אבא פנימי' עתיק מ"מ אינו מתגלה בו רק בחי' אחורים וחיצוני' כו', וכמו עד"מ במוח האדם מלובש הנשמה ושורה שם כמ"ש בסש"ב פנ"א דעיקר משכנה והשראתה כו', הוא כולו במוחין שבראש כו', אעפ"כ אין אדם משיג מהות הנשמה איך ומה היא אע"פ שהיא שורה בו, ואינו משיג רק הארה ממנה היינו השכל והמח'