שכ

לו כח בגבול כו', כמו"כ הוא בבחי' הקו שזהו מה שיש בא"ס ג"ז הכח שיהי' מאיר בגבול ומדה כו'. ויובן ביותר עפמשנת"ל פט"ז דהגבול דאורות אינו בחי' כח הגבול שבא"ס שה"ה ש' הוי' כו' (דכח הגבול הן השמות דאל אלקים כו'), והוא מה שהאוא"ס הבל"ג שיער בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול כו', וה"ה בבחי' דבקות במקורו דזהו מה שהוא בבחי' אור, דכל אור אא"ל כ"א בבחי' דבקות כו' כנודע, וא"כ מאחר שהוא בחי' אור ה"ה בבחי' דבקות במקורו ומעין מקורו שגם הוא בבחי' א"ס והו"ע הכנף מין כנף כו', דהציצית הן בחי' או"פ ומ"מ ה"ה מין כנף כו'. ובפרט לפמשנת"ל פכ"ח דבהאו"פ יש בו בחי' הרושם מהאוא"ס הבל"ג כו', דנת' שם שיש ב' מיני צמצום, דבבחי' האור שלהאיר במדה וגבול (והיינו בשרש ומקור האו"פ כו') הי' הצמצום בבחי' מיעוט לבד כו', ובהאוא"ס הבל"ג הי' הצמצום בבחי' סילוק כו', דבבחי' סילוק האור נשאר רשימו מהאוא"ס הבל"ג בהאור שלהאיר במדה וגבול כו'. וזהו סבת ב' הענינים הפכים שבהקו שהוא בבחי' קו המדה וגם פועל ההתכללות דאנת הוא דקשיר לון כו', דבמ"א

מבו' שזהו לפי שהקו בעצם הוא בחי' האוא"ס הבל"ג רק שנמשך ע"י הצמצום שעושה בו הגבלה כו', ועי"ז הוא שיש בו ב' הענינים הנ"ל. ולפי המבו' כאן דגם בשרשו הוא להאיר בבחי' מדה וגבול כו', א"כ איך יש בו ב' הענינים הפכים הנ"ל, רק שזהו ע"י הרושם מאוא"ס הבל"ג שבקו כו', ולהיות שהקו הוא משוער מהאוא"ס הבל"ג וגם יש בו רושם מהאוא"ס כו', והוא בבחי' מדה וגבול כו', ע"כ הוא בבחי' ממוצע בין אוא"ס אל העולמות. דבכדי שיהי' התהוות א"ק מאוא"ס שנק' אדם דברי' דכללות זהו ע"י הקו הנמשך מאוא"ס, שזהו ההמשכה שבבחי' מדה וגבול וה"ה הארה ממש מאוא"ס ב"ה, שזהו מה שאוא"ס שיער בעצמו להאיר במדה וגבול, דזה שהוא משוער מאוא"ס הבל"ג וגם יש בו רושם הא"ס כו', הרי מצד זה יש בו התדמות אל האוא"ס הבל"ג כו', ומה שהוא בבחי' מדה וגבול ה"ה בבחי' התדמות אל בחי' א"ק כו', וע"כ הקו הוא בבחי' ממוצע להיות עי"ז התהוות בחי' א"ק כו'.

קיצור. וביאור הענין דהנה אצי' ממוצע בין אוא"ס והעולמות, וצ"ל הלא ממוצע יצדק בדברים שהן בערך זל"ז כמו מומ"ק, אבל איך יצדק בין גבול ובלי גבול. הענין הוא דהנה נת' שיש ב' המשכות בבחי' א"ס ובבחי' מדה וגבול, וזהו כמה א"א לפניו, והו"ע ריבוי האור דתהו בחי' חסד (ועי"ז הי' השבירה והכוונה בשביל הפרדת הפסולת), ותורה הו"ע התיקון בבחי' מדה (ובעצם היא בחי' תורת חסד), והו"ע הקו, והרי שרשו מאור הא"ס, מין כנף, וגם יש בו רושם הא"ס, ולכן הוא בחי' גבול ובלי גבול, וע"כ הוא בחי' ממוצע שיהי' מאוא"ס התהוות א"ק.

קסא) אך הנה המדרי' שלפני האצי' הכל הוא בבחי' סתימות והעלם והכל בבחי' פשיטות בבחי' העדר מציאות דבר כו', אמנם כאשר בא באצי' ה"ז שבא בגילוי דאצי' הוא הפרשת הארה מאוא"ס כו', ובבחי' מציאות אור אור החכ' ואור הבינה אור החסד כו', ומ"מ הרי אצי' הוא בחי' אור כו', דאור הוא בבחי' דבקות במקורו כו' כנ"ל (ושרשו הוא מהע"ס הגנוזות במאצילן שהן בבחי' פשיטות ואחדות כו', וגם בהקו הן בחי' ע"ס בלי מ"ה כו', וכמו"כ הע"ס דאצי' הן בבחי' פשיטות כו', וכנודע מ"ש בע"ח שאין הכלים נעשים אורות אלא מאצי' לבי"ע אבל

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.