שיט

והו"ע ירידת ההשפעה ממדריגתה כמו שהיא בהעליון שנתמעט בזה האור וגם באה בהתלבשות עד שנעשית לפ"ע התחתון כו'. וכמו עד"מ בהשפעת השכל מהרב אל התלמיד דהשכל כמו שהוא אצל הרב גם שהוא מדוד כבר לפי אופן המקבל, ה"ה למע' עדיין מהמקבל לפי שמאיר בזה בחי' העומק והפנימי' ע"כ אינו בערך המקבל עדיין כו', וע"י האמצעות שבזה דהיינו שנתמעט האור דהעומק והפנימי' מתעלם כו', וגם בא בהתלבשות בענינים שבערך המקבל כו', עי"ז יוכל להתקבל אל המקבל כו'. דכ"ז הוא במשפיע ומקבל שהן בערך זל"ז כו', אבל בדברים המובדלים לגמרי בעצם מהותם שבאין ערוך כלל מה שייך ממוצע בזה כו', וכמו שאינו שייך שום ממוצע בין בבע"ג למה שהוא בגבול כיון שלגבי בבע"ג שוה הגבול היותר קטן עם הגבול היותר גדול א"כ אין שום אמצעי ביניהם אלא או גבול או בבע"ג כו'. אך הענין הוא דהנה נת"ל באורך איך שיש ב' מיני המשכות מאוא"ס, הא' הוא בבחי' א"ס ממש, והב' בבחי' גבול ומדה כו', והבחי' הא' היא בחי' רצה"ע שבא בבחי' מקיף לכל העולמות בשוה כו', ובחי' הב' הוא הקו הנמשך מאוא"ס

שבא בבחי' מדה וגבול לפ"ע העולמות ובא בבחי' התלבשות והתחלקות בע"ס דאצי' כו', וגם בשרשו ומקורו של הקו כמו שהוא לפה"צ יש בו ע"ס והן ע"ס הגנוזות במאצילן כו', רק ששם הם בתה"פ והאחדות כו', ולאחר הצמצום באים בבחי' התחלקות והעיקר בהתלבשותם בהכלים כו'. ומב' בחי' אלו הן ב' מיני המשכות והשפעות בעולם, הא' בבחי' ארך אפים ורב חסד שלמע' מהצמצום כו', וכמארז"ל כמה א"א לפניו שכל הדורות היו מכעיסין כו' שזה שגם המכעיסים מקבלים שפע וחיות בעוה"ז מקדושתו ית', זהו מבחי' א"א ורב חסד כו', וכמארז"ל (פסחים דקי"ח ע"א) הני כ"ו כל"ח שאמר דוד כנגד מי, כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו כו', והיינו מבחי' רב חסד דא"א ששם כחשיכה כאורה שאינו תופס מקום כלל וכמ"ש אם חטאת מה תפעל כו' (והיינו בבחי' חיצוני' המקיף, משא"כ בפנימי' המקיף שם הכוונה שיהי' קיום התו"מ דוקא כו' וכמ"ש במ"א). וז"ע שני אלפים תהו שהי' ההמשכה בבחי' ריבוי האור שזהו מבחי' החסד כו' (ובאמת הרי ריבוי האור אינו לטובה אמיתי' שה"ז הי'

סיבת השבירה כו', ומבו' במ"א דהכוונה בבנין התהו שהי' ע"מ לסתור זהו בכדי להפריד הסיגים והפסולת שנעשו ע"י הצמצום כו', וכנודע דהצמצום הוא בחי' גבו' דש' אלקים, והגבו' הן סיבת הסיגים כו', ובכדי להפרידן בשביל זה הי' בנין התהו והי' בבחי' ריבוי אור ונשברו כו', וכן בסוף כל ההשתל' בריבוי ההשפעה לעוברי רצונו הוא כמ"ש ומשלם לשונאיו כו' להאבידו כו'). ואח"כ שני אלפים תו' דאורייתא מחכ' נפקת וחכ' יש בה קצת דין כמ"ש החייט, והוא המדידה וההגבלה להיות ההמשכה במקום הראוי דוקא כו', ובד"כ הוא בחי' התיקון להיות בבחי' מיעוט האור וריבוי הכלים והיינו שיהיו כלים לקבל את האור, וכפי אופן הכלי הוא המשכת האור כו' (ומ"מ הרי התו' נק' תו' חסד לפי שהיא גילוי או"פ שזהו בחי' גילוי ממש כו', וגם בחי' הגבו' דתו' תכליתן חסד, וכמ"ש בלק"ת ד"ה החלצו ההפרש בין הגבו' שקודם מ"ת להגבו' דתו' כו'), ובכללות זהו הקו הנמשך מאוא"ס שהוא ההמשכה שבבחי' מדה וגבול כו'. והנה ע"ה שהקו בא בבחי' מדה וגבול ה"ה הארה ממש מא"ס ב"ה שהאור מעין המאור רק

שזהו מה שא"ס מאיר בבחי' גבול ומדה כו', וע"ד מ"ש העה"ק בענין הכלים דע"ס שזהו משלמות הא"ס שכשם שיש לו כח בבבע"ג כן יש