שיח
הוא בחי' הפרשת הארה לבד כו', אבל ענין התו' היא להיות גילוי אור האצי' ממש בבי"ע כו', והיינו בחי' פנימיות האצי' שנת"ל פקל"ז. וע"ה שג"ז בא בס' והדרגה באופן הגילוי וכנ"ל בענין ועל תורתך שלמדתנו, דתורתך היא תורת האצי' ושלמדתנו הוא תו' הברי' כו', ומ"מ גם בתו' שלמטה נמשך מהות אור האצי' ממש כו', דכשם שפרטי חלקי התו' מקרא משנה ותלמוד אי' בע"ח דמקרא חב"ד דאצי' ומשנה חג"ת ותלמוד נה"י דאצי', ובפע"ח דמקרא בעשי' ומשנה ביצי' ותלמוד בברי' כו', הרי המקרא שבעשי' הוא בחי' חב"ד דאצי' (רק שמתגלה ממנה בחי' נה"י לבד כו' וכמ"ש במ"א). וזהו הטעם מה שבמקרא יש קדושה יותר מבתושבע"פ, וגם יש בזה גילוי אלקות יותר שהאלקות מאיר בגילוי כו', שזהו לפי שמקרא חב"ד דאצי' ומשנה ותלמוד ברי' ויצי' כו' (וזהו דמקרא שוה לכל ישראל דגם מי שאין לו רק בחי' נפש דעשי' מ"מ ה"ה שייך למקרא ומברך נותן התורה כו', והיינו לפי שמקרא בחב"ד דאצי' וירדה בעשי' כו', ומשנה ותלמוד הן דוקא לבעלי מוחין (ובפרטי' משנה היא פסק הלכה והו"ע המדות ותלמוד פלפול
בטעמי ההלכות כו'), כמו שהתלמוד בברי' כו'), ומ"מ הרי הכל בחי' אצי' רק שירדו בבי"ע כו'. וכמו"כ כללות התו' היא באצי' וירידתה למטה הוא המשכת אור האצי' למטה כו', שז"ע מ"ש במד"ר דפ' וארא הנ"ל דבמ"ת עמד ובטל הגזירה כו', ובפ' האזינו ובקהלת ע"פ ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים כו' (קהלת ג' י"ד) אי' ברא הקב"ה את העליונים לעליונים ואת התחתונים לתחתונים כו', בא משה ועשה את התחתונים לעליונים ואת העליונים לתחתונים שכך כתיב ומשה עלה אל האלקים, וירד ה' על ה"ס, והיינו דבמ"ת נתחדש זאת שיהי' גילוי האצי' למטה כו' דבמ"ת הי' ממש גילוי אצי' למטה וכדאי' במכילתא ע"פ וירד ה' על הר סיני הרכין הקב"ה השמים ושמי השמים העליונים והציען על ההר, דשמים הו"ע בחי' אצי', ושמי השמים זהו בחי' אוא"ס שלמע' מאצי' כו', שהי' במ"ת בגילוי ממש למטה כו', וכ"ה בכללות ענין התו' שזהו המשכת עצמות אצי' ממש למטה כו'.
קיצור. והמדידה דתורה היא בחי' גבו', והוא תגבורת כח להיות המשכת העצמות, וגם שההמשכה היא כבי' לא במקומו העצמי, הנה ה' יוצא ממקומו, מקומו העצמי היא בידיעתו העצמית, חוץ למקומו העצמי, הוא בידיעת הנמצאים, וכל תגבורת בא בהתחלקות, והכל הוא העצמית, וזהו ג"כ פרטי המצות, ומה שיש תורת האצי' ותורת הברי' זהו באופן ההתגלות, ומ"מ בכ"מ הוא המשכת העצמית, דז"ע התורה להיות עצמיות האצי' בבחי' המשכה והתגלות, וזהו מקרא חב"ד דאצי' וירד בעשי' והגילוי הוא בבחי' נה"י, וגם משנה ותלמוד הוא מאצי', וזהו כללות מ"ת המשכת אצי' בבי"ע.
קס) וביאור הענין הוא, דהנה ידוע דהע"ס דאצי' הן בחי' ממוצע בין אוא"ס המאציל אל הנבראים כו', דכל התהוות וכל השפעה בעולמות הכל הוא מאוא"ס ב"ה והוא ע"י אמצעות האצי' כו'. ולכאורה א"מ הלא הנבראים הן באין ערוך לגבי אוא"ס שאין להם שום ערך ויחוס כלל וא"כ איך שייך ממוצע ביניהם, דענין האמצעית שייך בב' דברים שהן במהות א' רק שזה למעלה הרבה מזה, בזה שייך ענין הממוצע שע"י יכול להיות ההשפעה מהעליון אל התחתון,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.