שיז

דעתיק כו', והו"ע פנימי' אבא פנימי' עתיק כו' וכמשי"ת), הגם שהתו' היא תו' חסד יש בזה ג"כ גבו' וכמ"ש מימינו אש דת כו', אך הגבו' היא בחי' תגבורת כח כו', והוא להיות שהתו' היא המשכת העצמות כו', ובכדי שיהי' המשכת העצמות צ"ל בבחי' תגבורת כח כו', הא' מפני שהעצמות אינו בגדר המשכה ובגדר גילוי, וע"כ בכדי שיהי' המשכת וגילוי העצמות ה"ז בבחי' תגבורת כח כו', הב' שהעצמות אינו בערך שיתקבל בעולמות כמא' הוא מקומו ש"ע ואין העולם מקומו כו', ולזאת צ"ל תגבורת כח כו'. וידוע דכל תגבורת בא בהתחלקות פרטים וכמו גבורות גשמים שיורדים טיפין טיפין וכמו מעין המתגבר שנובע טיפין טיפין, והכל הוא מהות א' רק שבא בהתחלקות מצד התגבורת כו'. וכמו"כ בחי' המשכת העצמות שהוא בתגבורת דוקא ה"ז בא בבחי' התחלקות פרטים, וא"ז התחלקות כי הכל מהות א', וההתחלקות הוא רק מצד התגבורת כו'. וזהו"ע פרטי המצות כמו ציצית ותפילין וכה"ג שזהו בחי' התחלקות הפרטים מצד התגבורת העצמות והכל הוא בחי' עצמות א"ס כו', רק שבחי' העצמות אינו בא בפרט א' כ"א בריבוי

פרטים מצד התגבורת והכל הוא בחי' עצמות כו', וזהו ג"כ המדידה באופן המצוה שהתורה מפרש ומבאר את המצות שצ"ל באופן כך וכך, דמאחר שבא בבחי' התחלקות פרטים הרי יש מדידה באיזה אופן נמשך כו', והיינו כשהמצוה היא באופן כך וכך נמשך בזה המשכת העצמות כו', וגם בתו' גופא היא המשכת העצמות וצ"ל בזה מדידה שמצד התגבורת כו'. וזהו שהמדידה דתו' היא בבחי' גבו' הן בהמשכת התו' שזהו בבחי' תגבורת העצמות והן באופני המשכות דמצות כו', והכל הוא המשכת העצמות כו'. ומה שיש חילוקים בתו' כמו תורת אצי' ותו' הברי' כו' זהו באופני הגילוים בעולמות כו', וכמו עד"מ באדם שיש לו מקומו שהוא נמצא שם ויכול להיות עצמותו נמצא שלא במקומו וזה שיהי' נמצא שלא במקומו זהו בתגבורת כח כו', והחילוק הוא שבמקומו הוא בהתגלות ושלא במקומו אינו בהתגלות כו', וגם בזה יש חילוקים שבמקום זה הוא בהתגלות יותר ובמקום זה שאינו בהתגלות כ"כ כו', דבכללות הוא דשלא במקומו אינו בהתגלות כמו במקומו רק שבזה גופא יש חילוקים אם שמתגלה יותר או שאינו מתגלה כ"כ כו'. והדוגמא

הוא למע' כבי' דכתי' ברוך כבוד הוי' ממקומו וכתי' כי הנה ה' יוצא ממקומו שיש בחי' מקומו העצמי שבבחי' התגלות העצמות כו', וזאת אין אנו יודעים מהו מקומו העצמי ואיך הוא התגלות העצמות כו' (ואפ"ל שזהו כמו בידיעתו העצמי' שהכל הוא מקומו העצמי ובבחי' התגלות העצמות ממש כו', וצריכים לומר שזהו למע' גם מבחי' ידיעת עצמו כו'), וכמו שיוצא ממקומו כבי' בבחי' התגלות חוץ למקומו היינו בעולמות (שבידיעתן הן חוץ למקומו העצמי שז"ע אין העולם מקומו כו') שיש בזה חילוק שמתגלה יותר או שאינו מתגלה כ"כ כו', והו"ע תו' האצי' ותו' הברי' כו', והכל הוא המשכת העצמות שנמשך ומתגלה בעולמות כו', דזהו ההתחדשות דמ"ת להיות בחי' המשכת העצמות כו'. והענין הוא דהנה כל ענין התו' הוא להיות המשכת אור האצי' ממש בבי"ע שגם למטה יהי' המשכת אור האצי' ממש כו', ולא כמו בס' השתל' ע"פ מא' קו המדה שאין אור האצי' מאיר בבי"ע והיינו דאור הקו שזהו בחי' ש' מ"ה דאיהו אורח האצי' כו' אינו מאיר כלל בבי"ע כו', שהרי יש פרסא המפסקת בין אצי' לברי' ומה שמאיר בברי'

הוא אור של תולדה לבד כו', וגם לא כמו ההמשכה של האבות שהוא להיות גילוי אור האצי' כו', ה"ז רק כמו שאצי'