שה

מכח הבל"ג שבא"ס רק זהו מה ששיער כו', וזהו בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי היינו בחי' כח הבל"ג שבא"ס שהוא בחי' התגלו' העצמו' כנ"ל שמתייחד עם האורות כו', והוא בחי' כח הגילוי שבא"ס כו', וזהו דבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי הוא כח הא"ס להיות בחי' ההתהוות כו' (והיינו להיות בחי' ההעלם כו'), ואיהו שמתייחד עם חיוהי זהו כח הא"ס להיות בחי' הגילוי כו', וזהו דב' בחי' איהו הגם ששניהם הם כח הא"ס כו', מ"מ בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי שזהו בחי' כח הגילוי שבבחי' א"ס ובבחי' בל"ג ה"ז מדרי' גבוה ונעלה יותר מבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי כו'.

קיצור. וזה שנמצא בחי' כח נעלם הוא בכדי שיהי' מציאות יש, וע"ז הי' הצמצום שיתגלה בחי' כח הגבול והגם שאין דבר חוץ לעצמותו, וכמו שהיו אותיות הרשימו קודם הצמצום כן הם אח"כ, וכן הנבראים אינם במציאות, מ"מ הרגש מציאותם בעצמן הוא מכח הגבול, וזהו המקיים מציאותם לאחר שנבראו כמו קיום הגוף עצמו, וזהו בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי, וחיוהי הוא בחי' האור דשרשו מכח הבל"ג, וזהו בחי' איהו שמתייחד עם חיוהי להיות בחי' גילוי.

קנה) והנה באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי חד מובן דבחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי זהו בחי' האו"פ המתייחד עם הכלים כו', אך ג"ז מובן שם שא"ז כ"א לצורך ההתהוות כו' (לא בחי' עצמי' האורות והכלים כמו שהן מצ"ע כו' כ"א לפעול פעולת ההתהוות כו'), והיינו מה שהכלי מגביל את האור לפעול כפי אופן מהותה דוקא כו'. וכמו עד"מ בגוף ונפש הרי לאחר כל העילוים שיש בהגוף ע"י הנפש המתלבש בתוכו ומתגלה ומתאחד בו כו', הרי הגוף מתגבר על הנפש שע"י התלבשותו בגוף ה"ה בא בהגשמה לפי אופן אברי הגוף שיהי' לו שייכות לענינים גשמי', וכמו להשכיל השכלה גשמי' ולראות ראי' גשמי' כו', דהנפש מצ"ע הרי אינה שייכה להענינים הגשמי' כלל, וכמו"כ גם כחות הנפש קודם התלבשותם בגוף הרי אינם שייכים לענינים גשמי' וע"י התלבשותם בגוף נעשים בבחי' שייכות לענינים גשמי' כו'. והנה באמת תכלית הכוונה בירידת הנשמה למטה והתלבשותה בגוף הוא בכדי להאיר את העולם כו', וכמ"ש נר ה' נשמת אדם וכמו הנר שהוא להאיר את החשך כמו"כ הנשמה היא נר ה' להאיר כו', ולהיות עוה"ז

הוא חשך כפול ומכופל צריכים ריבוי נרות כו', והו"ע ירידת הנשמו' למטה להאיר את העולם כו', ובד"כ זהו בעובדי ה' בנשמתן שאינם נתפסים בגשם ואין העולם מעלים ומסתיר להם ואור נשמתן מאיר בהם בהתגלו' כו', וזהו ג"כ ע"י הגוף דוקא, דהנשמה קודם התלבשותה בגוף אינו בגדר להאיר את העולם כ"א ע"י התלבשותה בגוף כו', רק שהגוף אינו מסתיר על הנשמה אדרבה מגלה אותה להאיר למטה כו', והעיקר הוא ע"י תומ"צ עי"ז דוקא מאירים את העולם כו', דענין להאיר את העולם הוא שיהי' אתהפכא חשול"נ כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה ואתחנן. וזהו דוקא ע"י המשכה דבחי' עצמו' א"ס ב"ה וכמ"ש והוי' יגיה חשכי דבכדי להגיה החשך זהו מבחי' ש' ה' דלעילא דוקא כו', דמ"ש כי אתה נרי הוי' הו"ע נר ה' דנשמה כו', אבל והוי' יגיה חשכי הוא להיות אתהפכא חשוכא כו', וזהו ע"י ש' הוי' דלעילא כו',