ש

בחי' אצי' שבאצי' שההמשכה היא למע' מקו המדה הנ"ל שנמשך גילוי האור גם במל' ונמשך הגילוי למטה כו', וע"ז הי' הכר"ב שיהי' גילוי אלקו' בעולם כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מש"א במד"ר שהי' המקום מבקש לכונן את העולם והיינו שיהי' גילוי אלקו' בעולם כו', דא"ז ענין ברי' והתהוות העולם, דהרי התהוות העולם הי' מבחי' חסרון והעדר הגילוי כו', וענין לכונן את העולם הוא שיהי' גילוי אלקות בעולם כו', ואו' ע"ז אנו מוצאים בדרך פשיטות שהרי ודאי זאת היא הכוונה פנימי' שהרי אין הכוונה בהתהוות העולם בעצם מציאו' היש, כ"א תכלית הכוונה הוא שבעולם יאיר גילוי אלקו' כו'. ומ"ש אנו מוצאים הוא שהרי כן הי' בתחלת הבריאה וכדאי' במד"ר ע"פ ויתהלך ה' אלקי' בגן לרוח היום דעיקר שכינה בתחתונים היתה כו', והיינו מה שהוא עיקר הכוונה כבר הי' בתחלת הברי' כו', ועז"א שאנו מוצאים כו'. אך הרשעים לא היו מניחים שגרמו סילוק השכינה כו', וכמ"ש במד"ר שם, וזהו מפני שהמשכה זו א"ז עיקר ההמשכה דברה"ע, כי ההמשכה דברה"ע הוא ההמשכה שע"פ קו המדה בבחי' חסרון האור כו', ובבחי' זו יכול להיות אחיזת החיצונים כו', והגם שהי' ג"כ הגילוי שמבחי' חכ' דמשו"ז הי' עיקר שכינה כו', הרי לא זה הי' עיקר ההמשכה

כו', והגילוי הי' רק מצ"ע שלא ע"י עבודה כו' (כ"א רק מה שכל ההמשכות שע"י עבודה הי' תחלה מצ"ע כו' וכמ"ש במ"א), ובההמשכה שבברה"ע הי' יכול להיות אחיזה ועי"ז גרמו סילוק האור כו'. עד שבאו האבות וזכו כו', דקדק לו' וזכו היינו שע"י עבודה דוקא המשיכו האור והגילוי דבחי' חכ' כו', אמר עליהם אני מכונן את העולם להיות גילוי אלקו' בעולם כו'. ומ"ש שהי' המקום מבקש הנה מקום הוא בחי' יסוד אי' וכדאי' בכהאריז"ל בפי' ברוך המקום שזהו יסוד אבא הגנוז ביסוד אימא כו'. וזהו שהי' המקום מבקש דבבחי' בינה שמשם ההמשכה בבחי' מדה וגבול הי' מבקש שיהי' הגילוי מבחי' חכ' להיות גילוי אלקו' שזה תכלית הכוונה וזהו שהמשיכו האבות כו'. וזהו כי מראש צורים אראנו דאי' בזהר שזהו בחי' מדות שבחכ', ומגבעות אשורנו מדות שבבינה דה' אושיט פסיעה לבר כו'. וזהו ג"כ דאי' במדרש כי מראש צורים אלו האבות דהאבות המשיכו בחי' מדות שבחכ' כו', ועז"א אנו מוצאים שהי' המקום מבקש לכונן את העולם שיהי' גילוי אלקו' בעולם כו' שכן הי' בתחלת הבריאה, אך שהרשעים לא היו

מניחים כו', עד שבאו האבות וזכו בעבודתם שהמשיכו בחי' מדות שבחכ' כו', אמר עליהם אני מכונן את העולם שיהי' גילוי אלקות למטה כו'.

קיצור. והענין הוא דעצמיות המדות הן לא בבחי' התפעלות והתעוררות כ"א מצד השלימות, והוא ומדותיו ית' הכל א', וזהו מבחי' החכ', דבינה היא מקור ההשתל' להיות בבחי' נבדל, והיא בחי' קה"מ להיות הגבלה, ושיהי' אור לא כמו העצם, וחכ' למעלה מקה"מ, והיא ראשית ההשתל' להיות הגילוי כמו העצם, ומצד החכ' מאיר הגילוי גם במל', וזהו דבש' ע"ב גם ה' אחרונה במילוי יו"ד, וחכ' היא עיקר האצי', וזהו שהמשיכו האבות, וזהו מילוי החסרון דבחי' מל' שיהי' גילוי אלקות, ושלא יהי' יניקת החיצונים, וכר"ב דנח בחי' בינה וכר"ב דאברהם בחי' חכ'. וזהו מראש צורים אלו האבות, בקש לכונן את העולם להיות גילוי אלקות בעולם.