רצט

העצם כו', משא"כ מבחי' החכ' אינו נעשה בבחי' מהות נבדל והאור הוא כמו העצם כו'. וזהו דאי' במאו"א דבינה הוא בחי' קו המדה ונק' משחתא שנותנת מדה וגבול לז"א, והיינו להיות בחי' הבינה היא מקור ההשתל' להיות בבחי' מהות נבדל, ע"כ היא בבחי' קו המדה להיות בחי' ההגבלה בהמשכת האור ממדרי' למדרי' עד שבמדרי' התחתונות אין האור מאיר בגילוי כו', משא"כ בחי' החכ' היא למע' עדיין מקו המדה דס' השתל' העולמות ונמשך האור בכל המדרי' בגילוי כו', וזהו שהחכ' היא עיקר האצי', וכנודע דבינה הוא בחי' ברי' שבאצי' וחכ' בחי' אצי' שבאצי' כו', שמצד בחי' החכ' מאיר האור והגילוי בכל המדרי' דאצי' עד גם בבחי' המל' מאיר האור גם בה"ס האחרונות שבמל' כו'. וזהו דהמילוים דד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה ש' ע"ב הוא במילוי יודי"ן דבכל אות מהד' אותי' יש בו יו"ד כו', ובשם ס"ג (שהוא בבינה) האותי' י"ה הן במילוי יו"ד ואות וא"ו הוא במילוי אל"ף, דאות אל"ף הוא ב' יודי"ן וקו באמצע, דהיו"ד שלמע' הוא בחי' החכ' והיו"ד שלמטה מהפך פניו שזה מורה על הצמצום והוא

שהאור אינו מאיר בגילוי כו', והיינו דבחו"ב מאיר גילוי אור כו' (וזהו שגם בבינה נא' ונהר יוצא כו' וכמ"ש במ"א). ובוא"ו שהו"ע המדות האור הוא בבחי' צמצום כו', וע"כ נעשים המדות מבחי' הבינה בבחי' מהות נבדל כו', וש' מ"ה הוא במילוי אלפי"ן ושם ב"ן במילוי ההי"ן דהה' אחרונה הוא בחי' מל' כו', אבל בשם ע"ב גם בה' אחרונה הוא מילוי יו"ד כו', והיינו דמבחי' החכ' הוא שמאיר האור בכל הספי' כו', וכ"ז הוא מפני שהאור הוא מעין העצם כו'. וזה הי' ההמשכה של האבות שהמשיכו בחי' ישסו"ת והעיקר בחי' מדות שבחכ' כו', והגם שנת"ל פקל"ז דישסו"ת הן בכלל בחי' בינה היינו להיותם בחי' הארה לבד (לא המשכה עצמי' כו') אבל מ"מ ה"ה בבחי' פרצוף המוחין, ובפרט בחי' המדות שבחכ' שעי"ז נמשך גילוי אור כו', וז"ש וארא אל אברהם כו' באל שדי, ונת"ל פקמ"ב שהאבות המשיכו ממקור ההשתל' למע' מבחי' קו המדה והיינו שהמשכה שלהם הי' מבחי' החכ' שנק' ראשית ההשתל' כו'. דהנה ההמשכה שמבחי' בינה מקור ההשתל' הוא ע"פ מא' קו המדה כו', והיינו דכללות האור הוא שלא כמו

העצם כו', ואופן המשכתו הוא שבא במדה וגבול ע"פ מא' קו המדה בס' השתל' העולמות שבבחי' מל' אינו מאיר גילוי אור והוא בבחי' חסרון האור כו', דמשו"ז יכול להיות יניקת החיצונים שעי"ז נעשה ההעלם וההסתר ביותר כו', וכמשנת"ל שם, אבל האבות ע"י עבודתם המשיכו מבחי' החכ' ראשית ההשתל' שמשם ההמשכה שלא ע"פ מא' קו המדה ונמשך הגילוי בכל המדרי' גם בה"ס אחרונות דמל', וממילא א"א שיהי' יניקת החיצונים מבחי' המל' וכמשי"ת, וגם פעלו עי"ז שיהי' גילוי אלקו' גם למטה כו', והיינו שהאבות המשיכו גילוי בחי' אצי' שזהו מבחי' החכ' שנמשך ומאיר האור בכל המדרי' דאצי' ונמשך הגילוי גם למטה ע"י בחינת מל' דאצי' כו'. וזהו ג"כ ההפרש בין הכריתות ברית דנח להכר"ב דאברהם, דכר"ב דנח הי' מבחי' יחוד חיצוני דאו"א וכר"ב דאברהם מבו' במ"א שזהו בחי' יחוד פנימי דאו"א, ולפי המבו' כאן ג"ז הוא בחי' יחוד חיצוני דאו"א, רק ההפרש ביניהם דכר"ב דנח הי' על קיום העולם כו', דבתחלה הי' השחתת העולם והכר"ב עם נח הי' שיהי' קיום העולם כו', דההמשכה היא מבחי' בינה

בחי' ברי' דאצי' להיות בחי' העולמות כמו שהן ע"פ מא' קו המדה כו', אמנם הכר"ב דאברהם הי' ע"ז שיהי' גילוי אלקות בעולם כו', והיינו ההמשכה מבחי' חכ'