רצו
המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, דלהיותו מגביהי לשבת לכן המשפילי לראות כו', ועי"ז יהי' יראה פנימי' יותר כו', וגם לזה צריכים ההתבוננות בההפלאה והרוממות דאוא"ס דמזה יבין איך שמשפילי לראות שנמצא למטה כמו למע' ממש כו', וגם משום עצם היראה צ"ל לזה השגת והתבוננות רוממותו ית' כו'.
קיצור. ובעבודה הרי תכלית הכוונה שיהיו המדות אהוי"ר וע"י התבוננות דוקא, ותחלה יתבונן בהתהוות היש שמוכרח שהוא מאין, להיותו מוגבל ומורכב, ואח"כ באיכות ההתהוות שהוא באין ערוך, ומ"מ הוא בבחי' קירוב ושייכות האין אל היש (דאין ערוך לך דוקא), וזה ע"י ההשתל' וזהו ברוך שאמר מל' דא"ס, וה"ע עתיק לא"ק, ברוך הוא כתר הפרטי, ואח"כ בהשתל' ע"ס עד המל', ולפי אופן האין הוא היש, ובהתבוננות זאת נעשה הקירוב לאלקות והוא החקיקה מבחוץ, ואח"כ איך שבכל דבר יש חיות אלקי והעיקר הוא החיות, ומבשרי אחזה, ועי"ז ירצה מאד בהגילוי אלקות, ובפרט מחמת ההסתר, ובכל דבר ירצה בהאלקות שבזה (ולפעמים יהי' מזה המרירות, אך זה צ"ל קודם התפלה), וכאשר יתעצם בזה יגיע איך שהכל רק הארה וזהו ברוך שאמר אמירה א', וירצה להיכלל בעצמות, או המשכת העצמות ע"י המצות, ולמעלה מזה ההתבוננות בהפלאת ורוממות אוא"ס שמזה תהי' היראה, ויר"ת מכחו ית' בהתהוות, ומההתבוננות איך שעצמות אוא"ס הוא למטה כמו למעלה הוא יראה פנימית יותר.
קנא) והנה בכל אופני העבודה הנ"ל שמההתבוננות נעשה התעוררות המדות כו', הרי מה שמאיר בהמדות א"ז מעצמות המוחין כו' שהרי המוחין בעצם הם ההשגה שכלי' (דער פארשטאנד פון דעם ענין) ושיונח הענין היטב במוחו (עס זאל זעך גוט א(לייגין דער ענין), שלזה צריך לידע ההקדמות והענינים פרטים שבהם יבין את הענין האלקי כו', וצ"ל הרגש האלקי בההתבוננות הן בתחלת ההתבוננות צ"ל הנטי' והידיעה בכלל שזה ענין אלקי כו' (וע"ד מ"ש בסש"ב בענין לימוד התו' שקודם הלימוד צריך להתבונן שזה חכמתו ורצונו ית', וכמו"כ הוא בהתבוננות רק שכאן הוא בבחי' ידיעה בכלל, אבל צ"ל נטיית ונתינת נפשו לזה כו'), ואח"כ בעת ההתבוננות צריך שירגיש את האלקו' שבזה (לא רק השגה לבד כו') וכמ"ש במ"א, אבל מ"מ ה"ז השגה לידע ולהשיג את הענין היטב כו', דכל ענין ההשגה אינו מאיר בהמדה (רק בבחי' מקיף כמרחף מלמע' כו'). וכמו בההתבוננות בהאור וחיות אלקי שבעולמות הרי מה שמאיר בהמדה הוא רק שיש אור וחיות אלקי בכל נברא ושהעיקר הוא האלקו' כו', אבל הכרחיות הדבר שיש
בהם חיות אלקי ושהחיות הוא האלקות ואיך שמבלעדו הי' אין ואפס כו', שזהו ההשגה שכלי' בזה כו' הרי כ"ז אינו מאיר בהמדה כלל (רק בבחי' מקיף לבד כו'), ובאמת עיקר התעוררות המדה הוא מההרגש האלקי שנרגש בנפשו ע"י ההתבוננות כו', כי הנה"א יש בו בעצם הנטי' וההמשכה לאלקות (א צי צו אלקו'), וכשמרגיש אור אלקי ה"ה נמשך באה' ורצוא כו', והמוחין הן שמביאים ומגלים את האור האלקי שיהי' בגילוי במדות כו'. וזהו הסבה מה שלפעמים גם שמתבונן בטוב ומ"מ אינו מתפעל בלב שזהו מפני שלא יש ההרגש האלקי כו', והרי גם ההרגש האלקי אינו דומה כמו שהוא במוחין לכמו שהוא במדות כו', דלבד זאת שההשגה אינה מאירה בהמדות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.