רצה

כמו"כ באלקות כו', ועי"ז תהי' האה' והרצון ביותר שירצה בהאלקות ובגילוי האור כו' ולא כמו שנראה ונגלה בעולם שנראה רק הישות והאור האלקי אינו נגלה כו', רק רצונו שיהי' גילוי האור האלקי כו', ולפעמים יהי' מזה מרירות הנפש והוא ממה שהנראה בעולם הוא היפך האמת לגמרי כו', וביותר מההסתר שבנפשו שההרגש עצמו אצלו הרבה יותר מההרגש אלקי כו' ע"ז יתמרמר מאד בנפשו כו'. אך בעבודה ישרה היינו בעבודה כדבעי למהוי צ"ל מהתבוננות הנ"ל העבודה בשמחה (והמרירות צ"ל קודם התפלה בתקון חצות כו' וכמ"ש במ"א) שמתעורר באהבה לאלקו' ורוצה בהגילוי אור כו', וכן רוצה מאד בעסק התורה וקיום מצותי' שעי"ז נמשך ומאיר האור האלקי וע"כ נותן א"ע בקיום התומ"צ כו', וכמו"כ בכל הדברים המוכרחים תכלית כוונתו הוא בהאלקו' שבזה, וכמו באכו"ש דלא על הלחם לבדו יחי' כו' כ"א על כל מוצא פי ה' כו', שזהו המוצא פי ה' שבמאכל שבזה יחי' האדם ויתוסף בו אור וחיות אלקי בתו' ועבודה כו'. והנה ע"י ריבוי היגיעה והשקידה במשך זמן באופן העבודה הנ"ל בהתבוננות האור והחיות

האלקי שבעולמות ובאופן האור כו', עד שכ"ז מתאחד ומתעצם אצלו שעומד בדרגא זו בעבודתו כו', הנה יכול לבא אח"כ למדרי' גבוה יותר והוא שבא להשגה אחרת שלמע' מהשגה הנ"ל, והיינו איך שכ"ז הוא רק הארה לבד שבאין ערוך לגבי עצמות כו', וזהו ג"כ ענין שאמר והי' העולם איך שכל העולמות נבראו באמירה א' לבד כו', דהגם דממך הכל כתי' ומ"מ ה"ז רק בחי' אור וזיו מן העצמות כו', ולאו דוקא בעולמות תחתונים לבד אלא שגם האור שבעולמות עליונים ה"ז רק הארה שאינו בערך העצמות כו', ועי"ז נעשה תוקף הרצוא להכלל בעצמות אוא"ס כו', והיינו לא זו בלבד שאינו רוצה בחיצוני' העולמות אלא שגם בהגילוים א"ז תכלית רצונו כ"א תכלית חפצו ורצונו הוא בעצמות אוא"ס ב"ה, וזהו בב' אופנים או שרוצה להכלל בעצמות בבחי' כליון כו', או שרוצה שיהי' המשכת העצמות ומשו"ז נותן א"ע בקיום התומ"צ אך לא בשביל המשכת ההארה כ"א שיהי' עי"ז המשכת העצמות כו'. ולמע' מזה הוא כאשר ההתבוננות היא בההפלאה והרוממות דעצמות אוא"ס כו', דהנה בהתבוננות הקודמת הרי כל ההשגה שלו וההתעסקות

שלו (זיין גאנצער פארנעם) הוא בההארה אלקי' רק שזהו שמתבונן איך שזהו הארה לבד כו', אבל כאן הרי ההתבוננות הוא בעצמות אוא"ס שהוא מופלא ומרומם וכמ"ש והקדוש בשמים ובארץ כו', וע"י ההתבוננות וההרגש דהפלאת ורוממות הא"ס יבא לידי יראה ופחד ה' כו', וכמו עד"מ במלוכה למטה שכל ענין המלוכה הו"ע היראה וכמ"ש שום תשים עליך שתהא אימתו עליך הרי צריכים לרומם את המלך שעי"ז דוקא הוא היראה כו' וכמארז"ל, כמו"כ למע' ע"י ההתבוננות בהפלאת ורוממות הא"ס נעשה מזה היראה ופחד ה' כו'. אך תחלה צ"ל ההשגה בההארה האלקי' שישיג היטיב פרטי המדרי' בעצם מדריגתן ומעלתן שיש בזה מדרי' גבוהות ונעלות מאד, ומזה יבין ההפלאה והרוממות דאוא"ס ויבא לידי יראה כו', ויש ג"כ יראה הבאה מההתבוננות בבריאת והתהוות העולמות שמכחו ויכולתו ית' בהתהוות העולמות נופל היראה והפחד כו', וכמ"ש יראו מה' כל הארץ כו' כי הוא אמר ויהי כו' וזהו יר"ת כו', והיראה שמצד הרוממות הוא בחי' יר"ע כו'. וכאשר ההתבוננות היא בעצמות אוא"ס שהוא נמצא למטה כמו למע' כו', דהגם דעצמות אוא"ס מובדל לגמרי מעולמות התחתונים והעליונים כו', ה"ה הנותנת שנמצא למטה כמו למע' וכמ"ש