רצד
בי"ע הכללים דא"ק הוא אדם דברי' דכללות, ויש אדם דיצי' ואדם דעשי' דכללות כו', והן בעולמות בי"ע הפרטים כו', וכ"ז הוא בההארה האלקי' שאחה"צ שיש בזה חילוקי מדרי' כו', והחילוק הוא באופן הגילוי דבמדרי' העליונה האין הוא בבחי' גילוי אור יותר כו' (וכמו בברי' שמאיר גילוי האין האלקי כו' וכמ"ש במ"א), ובמדרי' התחתונה א"ז בבחי' גילוי אור כ"כ וע"כ נעשה בבחי' מקור ליש כו'. והנה בהתבוננות זאת הגם שלא יהי' מזה איזה מדה פרטי' הרי נעשה מזה הקירוב לאלקו' בכלל והו"ע החקיקה מבחוץ כו', והיינו שע"י ההתבוננות וההרגש בנפשו בהאין האלקי המהווה את היש כו', ובפרט באיכות האין האלקי ובפרטי התהוות שנעשה מזה כו', ה"ה מתקרב מאד לאלקו' וניתק מן כל הענינים החומרים כו', וה"ה יוצא בזה ממעמדו ומצבו הראשון ומתעלה במדרי' עליונה יותר כו'. ובכדי שתהי' החקיקה מבפנים זהו ע"י ההתבוננות בבחי' הגילוי שבעולמות כו', והיינו בבחי' אור וחיות אלקי המתלבש בתוכם להחיותם וכמ"ש ואתה מחי' את כולם כו', והוא איך שכל נברא יש בו חיות אלקי המחי' אותו
כו', דכשם שאין דבר עושה א"ע כמו"כ אין דבר חי מעצמו כ"א מהאלקות המחי' אותו כו', ומבשרי אחזה אלק' וכמו שהאדם מרגיש בעצמו שיש בו נפש המחי' אותו ושהעיקר הוא הנפש דכל תנועת החיונית שלו הוא מהנפש ובצאת הנפש מהגוף ה"ה נשאר כאבן דומם כו', וכמו"כ יבין בעולם שרואה שהעולם חי הרי יש בו חיות המחי' אותו והחיות הוא אלקות, וכמ"ש וה' אלקים אמת הוא אלקים חיים, דענין אמת הוא מה שהוא בבחי' קיום נצחי כו' ואמיתי' ענין קיום נצחי הוא עצמות א"ס דמציאותו מעצמותו כו', וכמו"כ הוא בהאור שהוא דבוק ה"ה מעין העצם שהוא ג"כ בבחי' קיום נצחי כו', וכנודע בענין הוא קיים ושמו קיים דהוא קאי על העצמות ושמו קיים הוא בחי' האור כו' וכמ"ש במ"א. ויש חילוק באופן הדבקות אם הוא דבוק בעצם או שהדבקות הוא בבחי' ההתחדשות שמתחדש תמיד ממקורו כו' וכמ"ש במ"א, דג"ז הוא בחי' דבקות כו', וע"כ הוא בבחי' חיות להחיות כו', וזהו שהחיות הוא האלקו' המחי' כו' ואם ח"ו יסתלק החיות יהי' אין ואפס כו', דא"ז כמו חיות הנפש בגוף שאין התהוות הגוף מהנפש כו' אבל
העולם הרי התהוותו הוא מהאור האלקי וע"כ בהסתלק כו'. ובאמת הן ב' מדרי' באלקות והוא בחי' אין האלקי המהווה את הנבראים והאור האלקי המחי' אותם כו', ומ"מ גם קיום מציאותם תלוי בהאור האלקי המחי' מפני שהמשכת הכח האלקי המהווה הוא ע"י האור המחי' להיותו בחי' גילוי כו' וכמ"ש במ"א. אך זה אינו נוגע להתבוננות זאת, והעיקר בהתבוננות זאת הוא שכל נברא יש בו אור וחיות אלקי המחי' אותו ושהעיקר הוא האור האלקי כו', שע"י ההתבוננות והעמקת הדעת שיורגש הענין בנפשו ה"ה מתעורר ומתפעל באה' שאוהב את ה' וחפץ לדבקה בו והוא שתהי' דבקות נפשו רק בהאור האלקי כו', ורוצה שהאור האלקי יאיר בגילוי בנפשו ובעולם כו', וכמו האדם ע"י שמרגיש שהעיקר הוא הנפש ה"ה רוצה בגילוי אור הנפש, ובפרט כשהוא חלוש ומעונה ה"ה תאב מאד לגילוי אור וחיות הנפש כו', כמו"כ כאשר מבין ומרגיש שיש חיות אלקי המחי' ושהעיקר הוא אלקות כו', ה"ה רוצה בגילוי האור האלקי כו', ובפרט בריבוי ההעלמות שאין האור האלקי נגלה ה"ה תאב מאד אל הגילוי כו'. וביותר כאשר מתבונן באופן
האור והחיות האלקי שבעולמות דג"ז מבשרי אחזה דכמו בנפש יש נר"נ שבנפש, כמו"כ באלקו' יש ג' בחי' נר"ן המתלבש בעולמות, וע"י השגת ענינים אלו בנפש יבין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.