רפח

ולמע' מזה הוא חכ' שלמה דכתי' וה' נתן חכ' לשלמה, ונתינה זו הוא ג"כ מבחי' חסד עליון והיא מבחי' חכ' שבחסד (ובד"כ חכ' שלמה היא מבחי' ח"ת ושרשה מבחי' חכ' שבחסד כו'), דנשמת שלמה למטה הי' נשמה דאצי' ממש והחכ' שלו היא השכלה עצמי' באלקו' לא רק לצרף אותי' כו', והיתה השכלתו בבחי' א"ס עד שהי' צריך ג' אלפים משל שיהי' קצת השגה בחכמתו, וזהו בחי' שכל המדבר שהוא בחי' אצי' כו'. וכן השגת המלאכים שיעור גבול השגתם נמשך ונתהווה מאין ליש מבחי' החסד דאצי' ויש במלאכים בד"כ ב' מדרי' יוצר משרתים ואשר משרתיו כו', דיש מלאכים שנק' עומדים וכמ"ש שרפים עומדים כו', והוא שעומדים משי"ב ואינם מתבטלים בהשגה שלהם והו"ע אמירת קדוש שמשיגים בחי' אוא"ס שקדוש ומובדל כו', דלבד זאת שמשיגים את האור והחיות האלקי המתלבש בתוכם להחיותם, שז"ע עומדים ממעל לו לגבי ש' אד' שזהו החיות שלהם שמתלבש בפנימיותם וכמו אד' בם כו', ה"ה משיגים ג"כ בחי' אוא"ס הקדוש ומובדל כו' (והוא בחי' נקודת המל' שבברי' כו' כנ"ל), ואינם מתבטלים בהשגה זאת כו', ויוצר

משרתיו הם המלאכים שמתהווים בכל יום ע"י הבירורי הניצוצות שנש"י מבררים למטה ועולים ונכללים בבחי' מל', ועז"נ מצמיח חציר לבהמה, בהמה גימט' ב"ן והוא בחי' מל' וחציר הן בחי' מלאכים הנ"ל שנכללים בבחי' מל' כי התהוות שלהם הוא שנבראו בהשגה מוגבלת, וכאשר מאיר להם קצת גילוי יותר מבחי' המל' ה"ה מתבטלים שעולים ונכללים בבחי' מל' כו', וזהו דאי' בזהר ע"פ הנ"ל בהמה רבה דרביעא על אלף טורין ובגמיעא חדא לחיכת לון, וכמו עד"מ הבהמה שותה בגמיעא והוא שע"י חוזק רוח פי' אל המים כשחוזרת הרוח נמשכים המים אל פי' כו', וכ"ה במלאכים הנ"ל שע"י הגילוי שנמשך עליהם מבחי' המל' ה"ה עולים ונכללים כו'. אבל המלאכים שנק' עומדים הוא שיכולים לקבל את האור ואינם מתבטלים בהשגתם כו', והיינו מפני ששרשם ומקורם הוא ממדרי' גבוה יותר דבד"כ זהו ב' המדרי' דצומח וחי כו'. ועפ"ז יובן מה שלפעמים נק' ההמשכה בשם אותי' ולפעמים בשם שערות, דהנה האותי' הן מהות הקול ממש אלא שהקול הוא פשוט וכשמתחלק להברת האותי' נשתנה קצת מהותו מפני חיתוך האותי' והגבלתם

אבל עדיין הוא כמעט במהותו כו', וזהו בחי' חומר האותי'. והנה האותי' הם כלים לאור וכמו אותי' המח' הן כלים לאור השכל שהרי אא"ל התפשטות והתגלו' השכל בלא מח' הרי יש הארת השכל באותי' המח', וה"ז הארה לבד לא עצמות השכל מ"מ ה"ז הארה השייכה אל העצם וכמו אור וזיו השמש שהוא הארה לבד ומ"מ ה"ז מעין העצם כו', וזהו שההמשכה היא מבחי' אצי' שבעליון בחי' מדבר דאצי' הוא בחי' אור הדבוק ומיוחד במקורו כו', אבל כשההשפעה היא מבחי' צומח שבעליון הו"ע השערות שהן מבחי' מותרי מוחין שנמשך מהם הארה כל דהו ונעשים שערות, שזהו מבחי' פסולת שבמוחין שנבדל מעצם המוחין ונעשים מהם שערות שהן כדבר נבדל דכשחותכין אותן אינו מרגיש כאב כו', וכמו עד"מ כתיבת איזה שכל באצבע היד הרי האצבע אין לו שום שייכות אל השכל רק ע"י כמה ממוצעים מתחבר נפש המשכלת עם נפש החיונית ונמשך הארה דהארה ומתלבש בכח התנועה שבדם שבאצבע שכ"ז בא בבחי' נבדל לגמרי מן השכל כו', ולכן באמת תוכן כוונתו א"א להביא בכתב וכמו תוונא דלבא לא כתבי אינשי כו', וכמ"ש בסש"ב פ"נ וא"א לבאר ענין זה היטב במכתב כו', ובדבור יכול לבאר יותר תוכן כוונתו וג"ז לא כמו