רפג

קמו) והנה במדבר יש ג"כ ד' מדרי' דצח"מ, דמדבר בכלל הוא שכל, שבזה יתרון המדבר בשכל ודעת שבו כו' כנ"ל, ומתחלק ג"כ לד' מדרי', דבפרטי' יש הרבה מדרי', אך בד"כ נחלק לד' מדרי' דצח"מ כו', והדומם הוא שכל שבמעשה הנמוך מכולם, והוא ההתחכמות במלאכות ואומנות לעשות איזה כלי ולתקנה שתהי' בהידור או מלאכת הציור וכה"ג בשארי אומנות שבמעשה הגשמי', דע"ה שיש בזה השכלה עכ"ז ה"ה מלובשת כולה בדברים חומריים וה"ה השכלת החומר, והיינו שההשכלה היא חומרי' וה"ה נמוך במע' ומדרי' השכל, דהרי השכל הוא הכח היותר נעלה בנפש והוא בדקות וברוחני' בעצם, ושכל המעשה הוא שבא בהגשמה עד שאין בזה העילוי שבשכל דהיינו הרוחני' שבו, כי ההשכלה בדבר חומרי גם השכל בזה הוא חומרי, וכמו בעניני' שכלי' הרי כל שהענין נעלה ונפלא ההשכלה בו בבחי' הפשטה ואינו נתפס בגשם כ"כ, דגם אם מלובש בלבושי השגה ה"ז בלבושים דקים ורוחני' כו', וכל שהענין נפלא ביותר ההשכלה בו בבחי' הפשטה יותר עד שיש ענינים שאינם באים בלבושי השגה והן בבחי' השערה שכלי' לבד

כו', ולכן מי שהשגה שלו מגושמת בעצם הרי יש כמה ענינים שאינו יכול להשיגם, דמפני הגשמת שכלו ה"ה תופס כל דבר בהגשמה, וענינים נעלים שאינם יכולים לבא בהגשמה אינו משיגם בהשגתו כו', והענין שאינו נעלה בעצם ה"ה בא בלבושי השגה בהגשמה. הרי שלפ"ע מעלת השכלי לפ"ע זה הגשמת הענין או הדקות שבו כו', ושכל המעשה הוא שבא בהגשמה שאין בו העילוי והדקות שבשכל עד שכמעט אינו נחשב בכלל השכלה מפני שאין בו המעלה שיש בשכל שהוא הרוחניות כו'. ולמע' מזה הוא באומנות גופא השכלת הדבר, והיינו ההמצאה עצמה איך לעשות לא עצם עשיית הכלי וכמו ההמצאה לעשות כלי המורה על השעות וכדומה, אף שגם זה השכל מלובש בגשמי' עכ"ז הוא בחי' מוחין דגדלות דעשי' כו', להיות שההשכלה בזה היא מופשטת קצת מן הגשם מאחר שאינה בעשיית הדבר כ"א רק ההמצאה (ויכול להיות שא"י לעשות הדבר כ"א להמציא איך לעשות כו'), וה"ז בחי' צומח שבשכל דצומח הוא דומם בעצם מהותו רק שהחיות הוא בהתגלות במקצת כנ"ל, וכמו"כ הוא בשכל דצומח שבשכל הוא ג"כ ההשכלה בגשמי' רק שאינו מלובש ממש

בהגשמי וע"כ יש בו יותר הרוחני שבשכל כו', ובכלל זה הוא ג"כ ההשכלה בעניני' טבעים הנק' חכמת הטבע, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל דמע"ב זהו חכמת הטבע היינו ההשכלה בהדברים שכבר נתהוו, ומעשה מרכבה הוא ההשכלה במה שלפני הטבע כו', וחכ' הטבע להיות שזהו בהדברים שנתהוו ה"ז רק בחי' צומח שבשכל, וכמו חכמת התכונה איך שיעור גודל השמש ואופן הילוך הגלגלים וכה"ג, כ"ז הוא בכלל בחי' צומח שבשכל כו'. ולמע' מזה הוא ההשכלה שבדבור והוא השכל שבקטן לצרף ולחבר אותיות ולדבר, והגם שלכאו' זהו השכלה פחותה לגבי השכלות הנ"ל, אמנם במעלת ומדרי' השכל ה"ז למע' מהשכלות הנ"ל, והוא בחי' חי שבשכל. דהנה אי' בע"ח דהסבה מה שהתינוק גם לאחר שנה אע"פ שמבין כל דבר ומ"מ אינו יכול לדבר, הוא מפני שלא נשלם בו עדיין בחי' מוחין דיניקה, שהרי התינוק יש לו קול ויש לו ג"כ המוצאות שהם כלים להאותי', ואנו רואים בחוש שתינוק קטן מוציא מפיו אותיות מיוחדות הרי יש בו אותי' ג"כ, ואעפ"כ אינו יכול להוציא מפיו גם דבר שהוא מבין היטב וכמו בשר ודגים וכה"ג, אע"פ שמבחין ויודע היטב שזה בשר וזה דגים ומ"מ א"י להוציא הדבר בפיו, והיינו מפני שבכדי להוציא מפיו הרי