רפא

לשלמה ותבונה הרבה מאד כו' כחול אשר על שפת הים, מהו כחול כו' כשם שהחול גדר לים כך היתה החכ' גדר לשלמה, מתלא אמרין דעה חסרת מה קנית, דעה קנית מה חסרת כו', ומאריך בענין חכמת שלמה ומסיים אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשת פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי והיא רחוקה ממני, וזהו כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה בפ' פרה אדומה והיא רחוקה כו', וצ"ל מהו"ע פרה אדומה שגם שלמה בחכמתו לא עמד עלי', דכל הענינים עמד עליהם ופרה אדומה אמרתי אחכמה והיא רחוקה כו', וגם מהו אמרתי אחכמה דמאחר שהיא רחוקה שלמע' מהשגה איך רצה להתחכם בה כו'. גם צ"ל מהו"ע דעה קנית מה חסרת דקאי על שלמה והלא מ"מ הי' חסר בהשגת פ' פרה אדומה, וא"כ מהו"ע מה חסרת כו'. ולהבין כ"ז צלה"ק משנת"ל דהמשכת האבות שהמשיכו גילוי אלקו' בעולם הוא מה שהמשיכו משרש ומקור ההשתל' דההמשכה היא משם שלא ע"פ ס' השתל' דקו המדה, דע"פ מא' קו המדה ההמשכה היא בבחי' מיעוט עד שבמל' אינו מאיר גילוי אור כו', והאבות שהמשיכו משרש ומקור ההשתל' המשיכו בחי' גילוי אור במל' שעי"ז המשיכו גילוי אלקו' למטה כו'.

קמה) ולהבין זה בתוס' ביאור, ילה"ק איך שבהמשכת האור בס' השתל' דע"ס יש הפרש באופן ההמשכה שלצורך אצי' ולצורך בי"ע והיינו דבההמשכה בע"ס גופא מחו"ב לז"א ומז"א למל' יש הפרש אם ההמשכה היא לצורך אצי' עצמו או שההמשכה היא לצורך בי"ע כו'. דהנה לפעמים נק' ההמשכה ממדרי' למדרי' בשם אותי' דאותי' הן גילוי וכמו אתא בקר, ואתא מרבבות קדש, והוא שמאותי' שבעליון הוא הגילוי אל התחתון, ולפעמים נק' ההמשכה בשם שערות וכדאי' בע"ח דשערות דז"א נעשים מוחין לנוק' כו'. והענין הוא דהנה ידוע שבכל ספי' יש נקודה ספי' פרצוף, נקודה היא העצמי' והנקודה כללי' של הספי' והוא בחי' כתר שבה שכוללת כל הט"ס וממנה נמשכים ומתגלים כו', וכמו בחכ' הנקודה היא בחי' כתר שבחכ' והוא הרצון להתחכם שזה כולל ההתחכמות שע"י שרוצה להתחכם ישכיל ויתחכם כו', דזהו שארז"ל לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ, דכאשר לבו חפץ בהענין ישכיל ויתחכם בו ויבין וישיג כו', וי"ל ג"כ דהנקודה העצמי' היא עצם נקודת החכ' מה שביכולתו לבא על כל דבר חכ' כו', ואי"ז מה

שביכולתו להשכיל ולהתחכם בכל דבר שכל וחכ' שזהו בכח המשכיל כשהוא בהמשכה טובה ביכולתו להשכיל כו' וכמ"ש במ"א, ונקודה הוא בכח החכ' עצמה, והוא מה שביכולתו לבא על כל דבר חכ' היינו להבינו ולהשיגו כו', רק שהוא בעצם כח החכ' קודם שמבין ומשיג עדיין כו'. וכמו שמבו' במ"א בענין ידיעה עצמי' שיודע עצם כח חכמתו שיבא על הענין כשיבא לפניו דעכשיו עדיין לא בא הענין לפניו רק שיודע שכשיבא הענין לפניו ידע אותו, שא"צ להשכיל דבר בשביל זה היינו להמציא איזה השכלה לצורך זה כ"א לידע ולבא על הדבר ההוא כו', והיינו הידיעה בעצם כח חכמתו שביכולתו לבא על כל דבר חכ' כו', וזהו הנקודה העצמי' דחכ' מה שביכולתו לבא כו'. וכן בחסד הנקודה כללי' היא הרצון להתחסד דמשו"ז ה"ה מתעורר תמיד להטיב חסדו ומרגיש כל חסד והטבה כו', או שהוא עצם נקודת הנדיבות שבלב דביכולתו להתחסד בכל מיני חסד כו'. וספירה הוא התגלות הט"ס שבכל ספי', וכמו נקודת ההשכלה (בכ"מ מבו' דנקודת ההשכלה הוא בחי' יסוד