רעח

התאוה דז"מ רעות וה"ז מכסה ומעלים על האמת דנה"א כו', והסבה לזה הוא העדר העבודה כו' כנ"ל וכמ"ש במ"א. וז"ש ונפש כי תחטא ואי' בזהר ע"ז תווהא דאיך שייך שהנפש יחטא שהרי החטא הוא מצד הנה"ב, והאמת הוא שהחטא הוא מהנה"ב, אבל זה שייך במדרי' נפש שאין בזה גילוי אור ועי"ז יכול להיות חטא כו', וידוע שגם הנפש נסרך ונדבק בזה כו', וכמו"כ הוא כבי' למע' דע"י דסיהרא חסרא בבחי' העדר האור כו', עי"ז חויא בישא אתתקף כו'. אך ענין די מחסורו הוא שמתמלא החסרון ומאיר בה גילוי אור אז אין מקום ליניקת החיצונים אדרבה שגם למטה מאיר גילוי אור כו', וז"ע שאברהם התחיל להאיר דעד אברהם הי' העולם מתנהג באפלה שלא הי' נראה ונגלה אלקו' כלל מצד התגברו' ההעלם וההסתר מהקלי' כו', ואברהם התחיל להאיר שהודיע אלקות בעולם והמשיך גילוי אלקו' בעולם כו'.

קיצור. ולפ"ז ש' שדי הו"ע די מחסורו, דהתהוות העולמות הוא ע"י חסרון האור דאצי', מל' נק' יבשה שזהו ע"י יקוו המים התעלמות האור, ובשרשו הו"ע הצמצום, אתה הוא ה' לבדך ג' מדרי' לפני הצמצום, אח"כ אתה עשית חסר ה', והו"ע מיעוט הירח, ועי"ז חיויא אתתקף, וכמו חולשא דנשמתא הוא סיבת תוקפא דגופא, דע"י עבודה נחלש החומריות, ואברהם התחיל להאיר מילוי החסרון.

קמד) והענין הוא דהנה בפי' שם שדי מלבד משארז"ל בגמ' ובמד"ר כנ"ל, פי' המפרשים שהוא מל' שוד משדי יבא, והיינו שהוא משדד המערכות, ופי' הרמב"ן ז"ל שממנו באים הנסים המוסתרים המלובשים בלבושי הטבע כו'. וכנודע שיש ב' מיני נסים, הא' נסים נגלים וכמו יצי"מ וקי"ס וכה"ג, שנראה ונגלה לעין כל שהוא היפך הטבע ונגלה בזה אלקו' בגילוי ממש כו', ונסים אלו הן מש' הוי' בעצם שלמעלה מבחי' מקור לעולמות, וכידוע דמש' הוי' אא"ל התהוות היש וכמ"ש בראשית ברא אלקים דהתהוות העולמו' הוא משם אלקי' דוקא, אבל מש' הוי' אא"ל ההתהוות, וע"כ ע"י גילוי ש' הוי' מתבטל הטבע לגמרי כו'. והב' נסים שהן מלובשים בדרכי הטבע, שאין הטבע מתבטל לגמרי, ומ"מ עצם הנס הוא מלמע' מהטבע כו'. דהנה הנהגת הטבע שזהו ההנהגה שע"י המזלות הרי כ"ז הוא מאלקו', וכמ"ש במ"א שהן רק כגרזן ביד החוצב בו כו', רק שזהו האור האלקי שבא בבחי' צמצום מאד עד שמתלבש בהמזלות שמסתירים על האור האלקי כו' (וזה מחסד ה' עלינו בכדי שיהי' החסד וההשפעה מאתו ית' חסד גשמי לפ"ע

המקבלים כו', וכמ"ש מזה במ"א בד"ה וברכך ה"א באורך), ושרש המזלות הוא משמרי האופנים וגבוה מעל גבוה עד שמקבלים מבחי' רוח פיו ית' שהוא כדרך וס' ההשתל' ע"פ מא' קו המדה ממדרי' למדרי' שמתמעט ומתצמצם האור מאד כו' עד שבא בבחי' הסתר לגמרי בהמזלות כו', וז"ע טבע שהוא מל' טבעו בים סוף דהיינו שהאלקו' נטבע בזה (פארטרונקען) ואינו נראה ונגלה כלל כו'. אבל כאשר מאיר משרש ומקור ההמשכה והיינו שנמשך שלא בדרך עו"ע ממש כו', עי"ז הוא משדד המערכות להיות בזה נס, דנס הוא ל' הרמה והגבהה וכמו וישימהו על הנס כו', והוא היפך ענין הטביעה כ"א להיות האלקו' בבחי' הגבהה, והיינו שנראה בזה ג"כ גילוי אלקות וכמ"ש ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו רק שמלובש בלבושי הטבע,