רעו

עה"ד ועוד למעלה מזה, והיינו שהמשיכו בחינת יחוד ישסו"ת, ולא רק כמו שזו"נ עולים באו"א כ"א מבחי' יחוד או"א ממש, כי מתחלת הבריאה הרי ואדם אין כו' שלא הי' עדיין עבודה וההמשכה הי' מצ"ע כו', והאבות המשיכו ע"י העבודה ע"כ המשיכו ממדרי' עליונה יותר כו' (ובמ"א מבו' פי' ואדם אין דבחי' אין שזהו בחי' האור דבחי' זו נק' אדם כו', לא הי' עדיין גילוי זה רק ההמשכה הי' מבחי' הכלים לבד כו', וי"ל שזהו מה שע"פ ס' ההשתל' הרי רק כלים דאצי' נעשים נר"ן לבי"ע, אבל אור הקו גם בחי' חיצוני' הקו אינו מאיר בבי"ע כו', וגם קודם החטא שהי' גילוי אלקות למטה ה"ז רק מבחי' זו"נ כמו שקבלו האור ביחודם באו"א כו' כנ"ל, והרי זו"ן בכלל הן בחי' גרמוהי ששם התגברות הכלים כו', והאבות המשיכו את האור ומבחי' או"א שזהו בחי' חיוהי כו'). וזהו והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו כו' שהמוגבל יבלו שפתותיו מלומר די, דכאשר נמשך משרש ומקור ההמשכה ה"ז ריבוי השפע בבחי' תוס' אור כו', דע"פ ס' והדרגה הרי האור מתמעט ממדרי' למדרי' דגם במדרי' דעו"ע ה"ז

מיעוט רב וכמו ממוחין למדות כו', דמעלת המוחין ה"ה למע' מאד מהמדות כו'. וזהו שע"פ מא' קו המדה ההמשכה היא ממהות למהות שמתמעט האור הרבה בזה וכמשי"ת, אבל כאשר ההמשכה הוא משרש ומקור ההשתל' אין ההמשכה ע"פ מא' קו המדה כו', ונמשך האור כמו שהוא במקורו ושרשו ה"ז תוס' מרובה כו'.

קיצור. ובד"כ בי"ע עדאת"ג ואצי' עדאת"כ שאינו מאיר בבי"ע, וכמו אור השמש שא"א להסתכל בו כ"א אספשא"מ, כמו"כ גילוי הארת אצי' הוא רק ע"י המל', והעיקר הוא בינה דאצי', ועד"מ סגי נהיר שמפני ריבוי גילוי אור הראי' הרוחניות אינו רואה בעצמו, כמו"כ באצי' שנק' שמי המיוחד בי הנה בחי' בינה היא מכוסה ונעלם, והאבות המשיכו גילוי הבינה בבי"ע, והיינו שהמשיכו מקור ההשתל', וז"ע ברכה עד בלי די, וכמו בתחלה דעיקר שכינה בתחתונים היתה, וכמו אור שנברא ביום ראשון, וי"ל מפני שהי' יחוד זו"נ בהיכל או"א, והאבות המשיכו גילוי או"א ממש, גם י"ל דבתחלת הברי' הי' הכל מבחי' הכלים, וזהו ואדם אין, והאבות המשיכו בחי' האור דאו"א.

קמג) ולפ"ז מה ששם שדי הוא ל' די פי' וענין די הוא כמו די מחסורו שמתמלא החסרון שלא יהי' שום חסרון כלל, דהנה התהוות העולמות הי' ע"י חסרון האור דמבחי' גילוי אור אא"ל התהוות המציאו' כ"א מבחי' חסרון האור כו', והיינו ע"י שנחסר אור האצי' שאינו מאיר גם בשרש ומקור דבי"ע כו', וכנודע דפנימי' המל' מעלמת על האורות דאצי' ורק חיצוני' המל' הנק' ארץ הוא שנעשה מקור לבי"ע כו', ובחי' זו נק' יבשה שזהו ע"י התעלמות המדרי' העליונות וכמ"ש יקוו המים כו' ותראה היבשה כו', דע"פ פשוט הוא כאשר נקוים ומתעלים המים אז תראה היבשה כו', ובזח"א די"ח ע"א מפרש יקוו ל' קוין והן בחי' המדות, וכאשר יתכנשון אל מקום אחד בחי' יסוד כדין ותראה היבשה דא ה' תתאה דא אתגלו וכל שאר אתכסו כו', והו"ע בנין המל' מהגבו' שצ"ל צמצום שלא יתגלה פנימי' המדות כו', דהיינו כאשר המים נקוים למקום א' ואינם מתגלין עדיין במל' כדין ותראה היבשה כו' (ובפרד"ס פי' יבשה הוא ע"י החטא, והיינו שע"י התעלמו' האור הוא