רנז
מציאות והגבלת האור חוץ לעקודים, וי"ל דרושם הוא כמו פרסא שמעלים ומגביל יותר מכלים, ובשרשו הוא בחי' הרשימו שע"י בא הקו בבחי' מדה וגבול, וכמו"כ כלים דאצי' מכלים דא"ק ע"י הרושם דעקודים, וכמו התהוות הפרי מכח הצומח שמתהווה השרש ועי"ז נעשה צמיחת הפרי, וכ"ז אינו עושה שינוי בהמזל וכח הצומח, וכמו"כ הוא למעלה.
קלג) ועפ"ז יובן מ"ש ויקרא שם אברם בשם הוי' אל עולם, שנא' אל עולם ולא העולם היינו שאין העולם דבר בפ"ע כ"א הוא אלקות, וכמו מהות הפרי שזהו הארה (או מהות) כח הצומח רק שבא בהגשמה כו', כמו"כ הכלים הן הן האור שמזה נעשה הכלים שזהו הרושם הנ"ל (וכן בשרשם הן בחי' הכלים דא"ק ובשרש שרשן הן בחי' אותי' הרשימו שהן אותן האותי' עצמן שהיו לפה"צ שלא נתחדש בהם שום דבר רק שע"י הצמצום וסילוק האור מן האותיות נעשו בבחי' מציאו' דבר כו' וכמ"ש במ"א), רק שזהו כמו שהאור בא בהגשמה כו', וכ"ה בכל הנבראים וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ג שכל הנבראים הן אור וזיו המתפשט מהכח האלקי השופע עליהם ומהווה אותם כו', שההארה אלקי' עצמה באה בהגשמה ונעשה בבחי' מציאות דבר כו', וזהו אל עולם שהעולם הוא אלקו' ממש כו', וזה גילה והמשיך אברהם אע"ה שקרא אל עולם כו'. והענין הוא דהנה כתי' רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, והיינו שאומרים שעל השמים כבודו ועזב ה' את הארץ ח"ו, וזהו לפי טעותם שחושבים דהמשכת החיות ממנו ית' להעולמות הוא בדרך עו"ע,
והנה בעו"ע יש ב' ענינים הא' שממהות העילה מתלבש בהעלול וכמו שכל ומדות הרי ממהות השכל מתלבש בהמדות רק שזהו חיצוניותו לבד כו', וממילא ה"ז פועל שינוי בהעילה כו', והב' דמהות העלול אינו מהות העילה וכמו שהמדות הן מהות אחר ממהות השכל, וענין ההתהוות בזה הוא רק בחי' התגלות לבד שהמדות מתגלים ע"י השכל, והיינו שיש מציאות המדות קודם ומתגלים ע"י השכל ואם לא הי' מציאות המדות לא היו מתהווים מן השכל כו'. וכ"ה בעו"ע בשכל גופא וכמו ברב ותלמיד שהתלמיד מקבל ההשפעה מהרב ונעשה עי"ז בעל שכל הלא זהו כשהתלמיד הוא בר שכל בעצמו דאם אינו בר שכל הרי לא יתהווה עי"ז שכל אצל תלמיד כ"א כאשר בר שכל פועל בו השפעת הרב התגלות כח שכלו שיהי' בעל שכל כו', ואופן הפעולה וההתגלות הוא ע"י התלבשות מהות העילה שנתפס בזה, וכמו כשמגלה מדה זו לא יגלה מדה אחרת וכ"ש בהשפעת השכל שנתפס בזה כו', ולכן בעו"ע צ"ל שיהי' בערך זל"ז שהמדות הן בערך השכל וכן בהשפעת השכל צריך שיהי' המשפיע ומקבל בערך זל"ז כו'. ולפי טעותם שכ"ה בהמשכת החיות ממנו ית' שבדרך
עו"ע אומרים דהשמים הוא בערך והארץ אינו בערך כו', אבל באמת אינו כן דהשמים ג"כ אינו בערך האלקו' כמו הארץ וכמ"ש המשפילי לראות בשמים ובארץ כו', והתהוות העולמות מאתו ית' הוא רק מהארה לבד שאינו פועל שום שינוי ח"ו בו ית', וענין ההתהוות הוא שמהות הנבראים ממש נתהוו מאלקו', והיינו מההארה שמאתו ית' שההארה גופא נעשה מהות נברא כו', וכמו שהארת כח הצומח מתעבה ומתגשם ומתהווה מהות פרי וא"ז פועל שום שינוי בכח הצומח כו', כמו"כ הוא למע' שההארה אלקי' עצמה מתגשם ונעשה מציאות נברא כו'. וזהו שגילה אברהם והודיע בעולם וקרא אל עולם שהעולם הוא אלקו' כו'. וזהו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.