רנו

עדיין וכמא' מדתן עשר שאין להם סוף כו', וכמ"ש הפרד"ס וכמבו' במ"א, רק ההגבלה היא שחוץ לאצי' יפעול האור בבחי' גבול דהיינו בהתהוות בי"ע כו', וכמו"כ בחי' הכלי דעקודים פועל בהאור שבהמשכתו באצי' יהי' בבחי' מציאו' כו'. וממ"ש בע"ח הניח רושם חותם י"ל שהכלי דעקודים מאחר שנק' בשם רושם ה"ז מגביל יותר מכלים דאצי' כו', וע"ד המבו' במ"א ההפרש בין כלים דאצי' להפרסא שבין אצי' לברי', דכלים דאצי' ה"ה כלים להאור, וע"כ הגם שמעלימים ומגבילים את האור מ"מ ה"ז מהות אותו האור כו', וכמו אותיות הדבור שמלבישים את השכל ומעלימים עליו מ"מ השכל המתגלה ה"ה אותו השכל רק שהוא חיצוניותו לבד כו', אבל הפרסא שאינו כלי להאור ה"ז מעלים ומגביל לגמרי כו', ועמ"ש בלק"ת שה"ש ד"ה מה יפו פעמיך בנעלים וכמשנת"ל פק"ו, ובדוגמא כזאת י"ל בכלי דעקודים שנק' רושם כו' (ומובן שאינו דומה כמו פרסא רק בדרך דוגמא לבד). ושרש ענין זה למע' יותר י"ל שז"ע הרשימו שנשאר לאחה"צ וסילוק האור הא"ס שזהו כמשל הגרעין כו', ואח"כ המשכת הקו מאוא"ס ה"ז ע"ד המזל המכה בו

ואומר גדל כו', וידוע דהקו נק' מזל וכדאי' בזח"ג דקל"ד א' האי חוטא יקירא קדישא כו' איקרי מזלא כו', וכמו המזלות דא"א שמהם נמשך לחו"ב דאבא יונק ממזל הח' כו', והמזלות הן שבאים בבחי' מציאות אור בחו"ב ע"י רושם הכלים דעקודים כו', כמו"כ בחי' הקו ה"ה בבחי' מציאו' אור ובא במדה ומשקל ע"י הרשימו כו', וזשארז"ל ע"פ וכל עשב השדה כו' עמדו דשאים על פתח הקרקע כו', י"ל שהו"ע הרשימו ומזה נמשך הקו בבחי' מציאו' אור כו' וז"ע אור זרוע כו'. וי"ל ג"כ ענין אור זרוע על התהוות הכלים שזהו עד"מ כמו התהוות מהות הפרי מכח הצומח שבארץ שא"ז ממהוע"צ כח הצומח כ"א הארה הנמשכת ממנו ובאה בהגשמה ע"י הגרעין הנזרע עד שנעשית פרי כו', כמו"כ הוא בהתהוות הכלים דאצי' מכלים דא"ק (עמ"ש מזה בד"ה יו"ט של ר"ה, רס"ו), שזהו ע"י הרושם דכלים דעקודים כו', דהרי הכלים דא"ק הן שרש נשמות דגופות כמ"ש בע"ח, והארה שלהם באה בבחי' הגשמה ע"י בחי' הרושם דעקודים עד שנעשית בבחי' מציאות כלי כו' (וי"ל דבכלים סדר ההמשכה וההתהוות הוא מהות ממהות כו', רק שבא"ק

הכלים הן מהות א"ס עדיין, דא"ק בכלל נק' א"ס בהשאלה כו' וכמשנת"ל פס"ו, ובאצי' נעשים בבחי' מהות כלים וזהו ע"י הרושם הנ"ל שהוא כמשל הגרעין כו'). וכן י"ל בהתהוות הכלים דעקודים בחי' רושם הנ"ל שנעשה מן האור (והיינו ג"כ מהתעבות האור כו'), שזהו כמו עד"מ התהוות אילנות ופירות מכח הצומח שלא ע"י זריעה שתחלה מתהווה ומתגשם מכח הצומח שרש האילן והפרי ועי"ז צומח מציאו' הפרי כו', וכמו"כ בהתהוות הכלים שהאור מתגשם ע"י ההמשכה והסילוק עד שנעשית כלי כו'. וכ"ז אינו פועל שום שינוי בהמקור כלל, וכמו שהתהוות הפרי אינו עושה שום שינוי בכח הצומח שיכול להצמיח עד אין שיעור, וכמו עד"מ מחשבת האדם שנמשך מכח המח' שבנפש שאינו עושה שום גרעון בכח המח' שיכול לחשוב מח' עד אין קץ כו', וכמו"כ הוא בהתהוות הכלים שאינם עושים שום שינוי וגרעון ח"ו.

קיצור. והענין הוא דהנה הכלי דעקודים היא ע"י שהאור הניח רושם, וזהו בחי' הגרעין שעי"ז בא האור בבחי' מציאות באצי', שע"י הכלי דעקודים