רנה

לך עשב מלמטה שאין לו מזל למע' המכה בו ומגדלו, ובאותו המזל הרוחני יש בו המתיקו', אמנם הוא מתיקו' רוחני מאד וכמו מתיקות שבניגון ומתיקו' שבאור שכל וכה"ג, ואינו מתיקו' גשמי הנרגשת לחיך הגשמי כ"א בבחי' הרגשה לחיך הרוחני כו', וכמו ענין תפוח רוחני שאכל אדה"ר כשלא הי' לו עדיין גוף גשמי וחומרי כו', והמתיקות הרוחני' שבמזל ה"ה מתעבה ומתגשם ע"י הגרעין הנזרע ונעשה מתיקו' גשמי, והוא המתיקו' הגשמי שבתפוח הנרגש לחיך הגשמי כו'. והדוגמא מזה יובן למע' דע"ס הגנוזות הן כמו עד"מ המתיקות שבמזל שהוא בבחי' רוחני' עדיין, והיינו שאינם בבחי' אור החכ' עדיין, וכמשנת"ל פי"ד דבחי' ח"ס הוא למע' מהחכ' עדיין לגבי בחי' החכ' דאצי' וכ"ש בחי' חכ' דא"ק כו', ומ"מ נתהווה משם בחי' אור החכ' דאצי' שזהו כמו הזריעה עד"מ שהמתיקו' נתעבה ונתגשם כו'. והנה המתיקות שבהתפוח א"ז עצמיות ומהות כח הרוחני דהמזל אלא רק הארה המתפשטת מעצמו' ומהות הרוחני דכח המזל המכה בו כו', והארה זו נתעבה ונתגשמה כ"כ עד שנעשה מתיקות גשמי כו', ואין התפשטו' זו כמו

התפשטו' המים הנמשכים ממקום למקום, דמהות המים הוא שנמשכו ממקום למקום, וע"כ המים הנמשכים לא נשארו במקום הראשון כלל, משא"כ בכח המזל הרוחני הרי לא נחסר כלל בצמיחת והגדלת הפרי מפני שזהו התפשטות הארה בלבד, והארה היא שמתגשם ונעשה מתיקות גשמי כו'. והדוגמא מזה למע' הוא מה שהע"ס נק' אורות להורות שהן הארה לבד משרשם ומקורם, ואינם עושים שום שינוי ח"ו כו', והיינו כמשנת"ל פנ"ד בענין אור ושפע דענין אור הוא שאינו עושה שינוי ח"ו כו', וזהו אור זרוע שהתהוות הע"ס הוא כמשל אור הזרוע להיותם בחי' הארה לבד כמשל המשכת האור מהמאור כו', אך לא כאור השמש שהאור לא נתגשם כלל כ"א כמו אור זרוע שע"י הגרעין הזרוע ההארה מתעבה ומתגשם כו', כמו"כ האורות דע"ס הן כמו אור זרוע שבא בהגשמה לגבי מקורו עד שנק' בשם אור החכ' כו'.

קיצור. ובמד"ר בא אברהם התחיל להאיר, ובזהר שז"ע אור זרוע, והענין דהנה חכים ולא בחכ' ידיעא זהו בחי' חכ' דא"ק ועקודים, דלאו אינון נהורין, וכמו הכוחות הכלולים בנפש ושהנפש נושא בעצמו, וחכ' דאצי' היא חכ' ידיעא גילוי ההעלם, ואיך הוא התהוותם, הענין הוא ע"ד התהוות מתיקת התפוח מהמזל שע"י אמצעית הגרעין בא לידי הגשמה, והנה מתיקות התפוח היא רק הארה ממתיקות המזל שלא נחסר דבר, ולא כמו אור השמש כ"א שבא בהגשמה ע"י הגרעין, כמו"כ האורות הן הארה ממקורם שאין מזה שום שינוי רק שבאים בבחי' מציאות אור, והו"ע אור זרוע.

קלב) והנה בהמשל הרי הגשמת ההארה הוא ע"י הגרעין הנזרע כו', ולמע' י"ל עפמ"ש בע"ח שער מטולמ"ט פ"א שהתהוות הכלים בעקודים הוא ע"י שהמשיך את האור כו', ואחר שנמשך חזר ונסתלק האור ההוא למע' לגבי מקורו, ומניח רושם חותם למטה וזה הרושם נעשה בבחי' כלי ע"י ריחוק האור ממנו כו', וזה הרושם י"ל שזהו כמו עד"מ הגרעין שבו וע"י נצמח הפרי כו', כך ע"י הרושם הנ"ל נצמחו ונתהוו הע"ס משרשן שבא"ק כו'. וי"ל דכמו שהכלים דאצי' מגבילים את האור הרי מבו' במ"א שההגבלה הוא שמגביל חוץ לאצי', דבאצי' ה"ה עדיין בבחי' א"ס להתפשטותן כו', דגם הכלים דאצי' אינם בבחי' גבול