רמט
כו', והאין של היש האמיתי הוא האור שבבחי' דבקות במקורו ונרגש בו מקורו כו', וע"כ האור גופא הוא בביטול דכולא קכל"ח כו', וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה דאוא"ס אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרי' החכ', והיינו שבחכ' נרגש איך שהוא לבדו כו', וע"כ הוא בבחי' אין ממש כו', וכ"ז הוא שהוא בבחי' אין מצד הדבקות לבד לא בבחי' אין בעצם (כי נמצא מן העצמו' בבחי' מציאו' אור דהיינו בחי' חכ' כו', רק שדבוק במקורו כו'), וי"ל שזהו בחי' אין של היש הנאצל דע"ה שזהו ג"כ בחי' אין של היש (ומבו' במ"א שזהו בכלל בחי' ד"ת כו'), ה"ה מ"מ בבחי' דבקות במקורו כו'. אבל האור שבבחי' א"ס הוא בחי' אין בעצם להיותו רק גילוי העצמו' כו', וע"ה שגילוי זה הוא ג"כ באיזה כוונה בשביל העולמות כו', הנה הכוונה בזה להיות גילוי אוא"ס בעולמו' ולהיות בהם בחי' הביטול כו'.
קיצור. וצ"ל והלא האור שבבחי' א"ס הוא ג"כ גילוי רצוני, וא"כ הוא בשביל איזה כוונה. אך הענין דהאור שבבחי' מדה הוא להיות התהוות העולמות, א"כ המשכתו מן העצמות הוא שיהי' לא כמו העצמות כ"א בחי' המציאות, והאור הבל"ג הוא שיהי' בחי' הביטול גם בעולמות בבחי' העדר המציאות. והענין שיש ב' בחי' אין, האין של היש האמיתי שהוא כלא והאין של הנבראים שנק' אין רק לגבי הנבראים, וכן בעצם הארה זו אינו בבחי' אין ממש להיותה הארה נבדלת, והאין הא' שהיא בבחי' דביקות ה"ה בבחי' אין ממש, וי"ל שזהו במקור האו"פ, ואור הא"ס הוא אין בעצם מפני שהוא גילוי העצמות, והכוונה שביטול זה יהי' גם בעולמות.
קכט) אמנם עדיין צ"ל והלא האו"פ הוא ג"כ להאיר העולמות להיות בהם בחי' הביטול, וכמ"ש הפרד"ס שע"ד פ"ה בפי' מא' הת"ז אנת הוא דאפיקת כו' לאנהגא בהון עלמין להיות ע"י גילוי האלקו' בעולמו' כו', וכמשנת"ל פ"ח ופמ"ח דאמצעית האצי' הוא בב' דברים, הא' שיהי' עי"ז התהוות העולמו' בי"ע בבחי' המציאו' שלהם שזהו העיקר ע"י הכלים וכמ"ש באגה"ק איהו וגרמוהי חד לברוא כו', והב' שע"י האצי' דוקא יכול להיות גילוי אלקו' בעולם, והו"ע ידיעות והשגות אלקו' והרגישות אלקו' שבעולם שכ"ז מהע"ס דאצי' מבחי' מוחין ומדות כו', שזהו העיקר מן האור כו', וכמ"ש בסי' שער הק"ש דגוף ונפש דמלאכים שהו"ע חומר וצורה זהו מבחי' או"כ דאצי', דזה שיש בהם בחי' הביטול לאלקו' וגם יש בהם צד פירוד מצד החומר כו', וכן אפי' בנבראים שלמטה יש בהם השגה באלקו' וביטול לאלקו' כו', שכ"ז הוא מבחי' או"כ דע"ס דאצי', וא"כ מהו"ע האור דא"ס שזהו דוקא גילוי מן העצם מפני שהכוונה בזה הוא הביטול כו'. אך הענין הוא דזה גופא שהאו"פ יהי' מאיר בכל העולמו' גם בעולמו'
בי"ע ויהי' בהם בחי' הביטול כו', זהו ע"י האור שבבחי' א"ס כו', דהנה ע"פ מא' קו המדה שנמדד בתחלת ההשתל' אין אור האצי' מאיר כלל בבי"ע כו', דאור האצי' הוא אור הקו הנמשך מאוא"ס וכמא' ש' מ"ה מלגאו דאיהו אורח אצי' כו', וידוע דהקו מסתיים במל' דאצי' ואינו מאיר בבי"ע כו', דלהיות דהמשכת הקו הוא ע"י הצמצום שנמשך אור מצומצם לפי"ע העולמו', דהרי אור הקו הוא שנמשך אור להיות בבחי' התלבשו' בעולמו' בבחי' אור וחיות פנימי שזהו ע"י הצמצום דוקא, דלולא זאת לא הי' אפשר כלל להיות התלבשו' אוא"ס בעולמו' וכלים כו' (דהגם שהאור הזה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.