רמד

שהם ראש מילולך, פי' תחלת התגלו' הא"ס כו' שהם תיקון כו', כענין שהע"ס הם תיקון המאציל כו' כמשנת"ל פק"ו, כן פי' הפרד"ס שם (ושם שהתר"ך עמודים יש בהם פנימי וחיצון ומבו' במ"א שזהו בחי' או"פ ואו"מ כו', ושם דאור המקובל להם ממעלה הוא או"מ כו'), וזהו בחי' הרצון הגלוי כו'. וענין בחי' כתר ועטרה הוא בחי' רצון הנעלם דעם היותו בא בבחי' טעם כמוס מ"מ ה"ז בבחי' מקיף לגבי בחי' חכ' דאצי' כו' (ועמ"ש בהבי' לד"ה אוסרי לגפן בענין מקיפי הראש ומקיפי הגוף ג"ר וז"ת, ושם דכללו' כולם מעטרת כו' י"ל ז"ע המקיף הנ"ל). וענין כתר לי זעיר בחי' שתיקה זהו בחי' כשב"כ בחי' הרצון הנעלם לגמרי שז"ע שתיקה שלמע' מבחי' גילוי כו', וע"ה שכ"ז הוא בבחי' מקיף להשתל' מ"מ בחי' זו הוא עצם פשיטו' הרצון כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ולא יכול יוסף להתאפק, דהנה אי' בפע"ח בכוונת ויעבור שאומרי' אחר שים שלום שז"ע בקיעת היסוד דברכת שים שלום הוא ביסוד, ומפני עוצם האור והגילוי נבקע היסוד והו"ע גילוי יגמה"ר כו', וכנודע בכוונת אל עליון כו' קונה הכל דקונה הכל הוא בחי' יסוד, ומה שאל עליון קונה הוא גילוי בחי' עצמו' אוא"ס ביסוד שעי"ז נעשה בקיעת היסוד כו'. וז"ע ולא יכול יוסף להתאפק דכאשר מאיר ביסוד בחי' האוא"ס שבבחי' בל"ג כו', לא יכול להתאפק שנבקע היסוד ומאיר האור בגילוי כו', ויקרא הוציאו כל איש מעלי ע"ד וכל אדם לא יהי' באה"מ, והיינו שזהו גילוי שלמע' מכל ההשתל' דאו"פ גם בבחי' שרשי האורות כו'. וענין ולא עמד איש אתו היינו שהגילוי הוא בנש"י לבד להיות שהגילוי הוא מבחי' עצמו' הכתר בחי' עצמו' הרצון כו', דהנה מצד המקיף הרי כחשכה כאורה כו', וזהו בבחי' חיצוני' המקיף אבל בפנימי' המקיף הכוונה הוא דוקא בנש"י ולהם הוא דוקא ההמשכה כו', וזהו ולא עמד ע"ד הוא ולא אחר כו'. וז"ש בזהר הה"ד ביום השמיני עצרת תהי' לכם

דאי' ע"ז במד"ר הה"ד יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך וזהו לכם בא ונגלגל אני ואתה כו'. וזהו ולא יכול יוסף להתאפק שהי' הגילוי מבחי' האור שבבחי' א"ס ובל"ג בחי' עצמו' המקיף כו', ויקרא הוציאו כו' שזה למעלה מכל סדר השתל', ולא עמד איש אתו בהתודע שהגילוי הוא לנשמות ישראל דוקא, וכמ"ש יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך כו'.

קיצור. ובכל הנ"ל יובן הג' פי' בכתר, סיבוב האצי' בתוכו הוא בחי' שרשי האורות הכלולים באוא"ס, עטרה הוא בחי' אור א"ס שבא בבחי' מקיף, ושתיקה הוא שלמעלה מבחי' מקיף, ובפרטיות באוא"ס י"ל שזהו בחי' רצון הגלוי שמתגלה באצי', והו"ע תר"ך עמודי אור, ורצון הנעלם שמתלבש בח"ס ובבחי' מקיף לגבי חכ' דאצי', ועצם פשיטות הרצון. וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ולא יכול יוסף להתאפק שע"י הגילוי דאוא"ס נבקע היסוד, ולא עמד איש אתו שהגילוי הוא רק לנש"י.