רמג

ע"ס בהאו"מ, דבחי' הרצון הגלוי שמאיר בבחי' חכ' דאצי' נק' בחי' מדות ומל' שברצון כו' כנ"ל להיותם בבחי' התפשטו' וגילוי כו'. וגם נודע דאו"א מלבישי' לזרועות דא"א היינו בחי' חו"ג דאריך (ומבינה דאריך נעשה כתר לאו"א) כמ"ש בע"ח, וע"כ גם בחי' הרצון (היינו בחי' האור הא"ס) המתלבש באו"א נק' מדות כו', ומה שמתלבש בבחי' ח"ס דאריך דהיינו בחי' הגילוי לעצמו עדיין נק' בש' חכ' והו"ע עיגול החכ' ועיגול הבינה וכן עיגול החסד כו', דכ"ז הוא רק ע"ש ההתלבשו' לבד כו', וגם כמו שמתלבש ה"ז בבחי' א"ס ובבחי' פשיטות כנ"ל. אמנם עצם בחי' הכתר זהו בחי' כתר שבכתר שזהו בחי' הרצון הנעלם והפשוט שאינו בא בבחי' גילוי כלל והוא בבחי' פשיטו' העצמו' כו'.

קיצור. אמנם מ"ש בע"ח ע"ס דעיגולים הענין הוא עד"מ הרצון הוא בחי' מקיף ובא ג"כ בבחי' פנימי בחכ', ועי"ז בא בהתחלקות, ומ"מ הוא רצון בעצם ובלי התחלקות, וכמו הרצון דמצות שבא בטעם בתורה, ומ"מ המצות הן רצון ואין בהם התחלקות דקלות וחמורות, כמו"כ למעלה בחי' מדות שבכתר באים בבחי' פנימי בחו"ב, ורצון הנעלם מתלבש בח"ס, ועש"ז נק' גם בבחי' הכתר חכ' ומדות, והן בבחי' א"ס בעצם, וז"ע ע"ס דעיגולים, אך כשב"כ שאינו בא בהתלבשות הוא בבחי' פשיטות לגמרי.

קכו) וע"פ כל הנ"ל יובן משנת"ל בתחלת הדרוש בג' פי' שבכתר, ל' כתר לי זעיר דענינו שתיקה, ול' כתר ועטרה בחי' או"מ, ול' מכתיר שהוא סיבוב כל האצי' בתוכו והו"ע תר"ך העמודים כו'. דהנה המבואר מכל משנת"ל הוא שיש ב' מדרי' בכלל בהתגלו' אוא"ס ב"ה, הא' בחי' אור הפנימי שהוא להאיר את העולמו' כו' ושרשי האורות עד רום המעלות כו', והב' האור שבבחי' א"ס שהוא בבחי' גילוי מן העצם כו'. ובזה גופא יש ב' מדרי', הא' כמו שהוא מובדל מהאו"פ לגמרי, והב' כמו שבא בבחי' מקיף לעולמו' והשתל' כו'. וזהו ג' ענינים הנ"ל שבכתר דענין סיבוב האצי' בתוכו היינו בחי' שרש האו"פ הכלול בהאור הבל"ג, והוא מה שאוא"ס שיער בעצמו להאיר בבחי' מדה וגבול שנת"ל פכ"ז שזהו בחי' מל' שבא"ס כו', ובחי' כתר ועטרה זהו בהאו"מ עצמו היינו בהאור שבבחי' א"ס רק זהו כמו שבא בבחי' מקיף עכ"פ כו', ובחי' כתר לי ושתיקה הוא כמו שלמעלה גם בבחי' מקיף לעולמו' כו'. אמנם י"ל כל אלו הג' מדרי' הכל בבחי' אור הא"ס כמו שבא בבחי' מקיף כו' (שגם בחי' שתיקה א"ז בבחי'

עצמו' הכתר ממש היינו בבחי' פנימי' הכתר כ"א בבחי' הרצון כו'), דהנה אור הא"ס עם היותו בבחי' גילוי מן העצם מ"מ ה"ה בא בבחי' מקיף לעולמו', דאז יש לו עכ"פ שייכו' לעולמו' והשתל' שבא בבחי' התלבשו' בהשתל', ומ"מ הוא בבחי' א"ס כו' וכנ"ל, ונת' שיש בזה ג' מדרי', הא' כמו שמתלבש הרצון בחכ' דאצי' והוא בחי' רצון גלוי כו', והב' בחי' רצון נעלם שמתלבש בחכ' נעלמה והוא בבחי' מקיף לגבי אצי' כו', והג' בחי' עצם הרצון שאינו בא בגילוי כלל כו', וז"ע ג' מדרי' הנ"ל. דהנה תר"ך עמודי אור הן מה שנמשך מן הכתר אל הנאצלי' והוא בחי' רצון הגלוי כו', וכמ"ש הפרד"ס שע"ח פ"ג בשם ר' נחוניא בן הקנה בתפלתו אקראך בתר"ך עמודי אור שהם ראש מילולך שהם תיקון לרום מעלתך כו', ופי' אקראך קריאה והמשכה שהוא ההשפעה מהכתר,