רמ

ובהירות ממש שהוא בבחי' גילוי מן העצם ממש כו', וזהו משארז"ל שהתו' ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה, דכללו' ענין אש הוא בחי' האור וכמשנת"ל פצ"א, ואש שחורה הן הע"ס דאצי' שהגילוי הוא ע"י הכלים כו' (וגם י"ל שהאור נק' ג"כ אש שחורה מפני שבא ע"י הצמצום שהוא ג"כ בדוגמת כלי כו', וכמשנת"ל פצ"ד), וזהו ספירה מל' ספור והגדה כו', ואש לבנה הוא בחי' האור והגילוי דעצמו' אוא"ס הפשוט בתכלית והו"ע ספירה מל' ספיר וספר כו' (ובד"פ בתורה י"ל שזהו בחי' חיצוני' ופנימי' שבתו' או בחי' רזין דרזין כו', גם י"ל שז"ע מ"ע ומל"ת כו').

קיצור. וכמו ב' המדרי' בכתר מל', כ"ה בבחי' כתר הוד בחי' עתיק, והדר בחי' אריך שע"י מאיר הארת עתיק, ושייך בזה ידיעת ההפלאה, משא"כ בעתיק, ומשיח יגלה עצם בחי' ההוד, ובחי' הוד הוא ג"כ לבוש לגבי העצמות, אמנם זהו עצם האור, והדר הוא רק התגלות ההוד, אך מגלה כל מה שמאיר ומתלבש בו, ועפ"ז י"ל ספירה ל' ספר, וכמו האותיות שמעצם הקלף, כמו"כ הגילוים מעצמות אוא"ס הו"ע ספיר וספר.

קכד) ועפ"ז יובן איך ששייך ספי' גם בהאור א"ס הבל"ג, דלפי הפי' דספי' הן ל' ספירו' ובהירות הרי עיקר ענין זה שייך באוא"ס הבל"ג שהוא בבחי' גילוי מן העצם ממש כו', וזהו"ע ספי' שבאוא"ס היינו בבחי' התפשטו' האור, וכנ"ל בענין הוד והדר דהוד הוא עצם האור והדר הוא בחינת התפשטו' האור שהוא בחי' לבוש כו', אך הוא בחי' לבוש אור שמגלה את העצם לפי שגם ההתפשטו' הוא בבחי' גילוי העצם כו', ולהיותו בחי' התפשטות שייך שם ענין ספי' דהיינו בחי' התגלו' האור שז"ע ספירה כו'. ובפרט לפמשנת"ל פקכ"ב דהדר הוא שבא בריבוי פרטי' הנה הפרטים שבהתפשטות ז"ע הספי' כו', והיינו כידוע בענין אנת הוא חד ולא בחושבן דלהיותו חד בעצם (דהיינו בחי' עתיק) גם ההתפשטות (שזהו בחי' אריך) שבא בריבוי מדרי' הוא לא בחושבן כו', וכמ"ש בבי' מאה"ז ע"פ ויהיו חיי שרה מאה שנה, והכל הוא בבחי' א"ס והיינו שהספי' הן בבחי' אין קץ ושיעור בריבוי שלהם שז"ע ולא בחושבן כו', וגם בעצם הן בבחי' אין קץ היינו בבחי' א"ס מאחר שזהו התגלות העצם ממש כו'. והענין הוא

דהנה נת"ל פק"א בענין ידיעת השלילה דש' חכם באוא"ס הוא רק לשלול ההיפך מזה וא"כ זהו חכ' רק שמושלל לגמרי מבחי' החכ' דס' השתל' כו', וכן שם יכול וכה"ג, ונת' שם דכ"ז אינו מדרי' באוא"ס כ"א הוא הפלאת אוא"ס ב"ה בענין החכ' ובענין היכולת וכה"ג. וביאור הענין י"ל ע"ד מ"ש במ"א ע"פ השיטה שהאורות הן פשוטי' לגמרי, מה שנק' אור החכ' ואור הבינה כו' א"ז שהאור הוא בבחי' חו"ב דהאור בעצם הוא פשוט ואין לו יחוס אל החכ' יותר מאל הבינה, רק שהאור הוא הארת המאציל ב"ה להאציל ספי' החכ' (שהיא הכלי), וכשנאצלה ספי' החכ' האור מתלבש בתוכה להחיותה ונק' אז אור החכ' ע"ש הכלי שעושה תמונה וגוון בהאור כו' (וג"ז אינו נקנה בהאור רק שנראה כן בהאור עד"מ המים שמשתנים לפי גוון הכלי כו' כנודע), ולפ"ז הרי האור המהווה את החכ' יכול להוות את הבינה שמצד פשיטו' האור אינו שייך אל החכ' ויכול להיות שאותו האור עצמו יהווה את הבינה ויתלבש בתוכה כו', רק כאשר כבר נתהווה החכ' ונתלבש האור בתוכה ה"ה בבחי' חכ' (היינו שנראה כן כנ"ל).