רלח
וכמו מלך ביופיו תחזינה כו', אבל הדרת מלך הוא ברוב עם דוקא דהיינו בריבוי התפשטו' דכל מה שירבה העם יותר יותר יהי' בזה הדרת מלך כו', וביותר כאשר הריבוי עם הוא ממינים שונים ומחולקים זמ"ז דוקא, דכאשר הם ממין א' הגם שהן בריבוי אין בזה הידור כ"כ כ"א כאשר מחולקים בריבוי מינים שונים. וכמו חיל המלך כשהוא ממין א' גם אם ירבה כחול הים א"ז הדרת מלך עדיין רק אם יהיו חלוקים בכמה מינים, וכמו חיל הרוכבים בכמה מיני כלי זיין אלו בחרבות ואלו בקשתות וחצים, וכן בחיל הרגליים ומחולקים במלבושיהם ובתכונתם וכאו"א עובד את המלך כפי ענינו ולא ישנו את תפקידם, וכאשר יבאו ויתקבצו כולם לכבוד המלך זה בכך וזה בכך אז הוא דוקא הדרת מלך כו'. והיינו כנ"ל דהוד מלך הוא דבר עצמי שאין בזה התחלקו' כלל, והדר מלך הו"ע התפשטו' והתגלו' המלוכה, וכל התפשטו' יש בה התחלקו', וההתכללו' מכמה מיני התחלקו' בזה הוא דוקא ההידור כו'. והדוגמא מזה במלכותא דלעילא במ"ש וכבוד הדר מלכותו שהוא בחי' התפשטו' מלכותו ית' בבחי' התנשאו' על עם שבא בריבוי פרטים,
וכמש"א מלך מהולל בתשבחות במיני תשבחות רבות בנשמו' ומלאכים בכאו"א לפי מדריגתו וכמו משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו שהן נשמו' ומלאכי' כו'. ויש בזה כמה חילוקי מדרי' וכמו מחנה מיכאל באה', ויש בו ק"פ אלף מחנות ומלאך גבריאל ביראה כו', וכן בנשמו' זה עובד באה' וזה ביראה כו', וכידוע בענין ז' נרות דמנורה כו' שיש בזה מדרי' רבות מאד עד אין שיעור כו', ובהתאסף כולם יחד שבטי ישראל למטה ומלאכים למע' לפאר ליוצרם כו', והיינו בכ"י בעת התפלה שכאו"א מהלל ומשבח להקב"ה כפי מהותו ומדריגתו כו' זהו בחי' הדרת מלך כו'. וכ"ז הוא בבחי' התפשטו' האור, אבל בבחי' עצמו' אוא"ס כתי' נורא תהלות שיראים להללו כו', ולך דומי' תהלה בבחי' ביטול בתכלית שאין בזה חילוקי מדרי' כלל כו', לפי שזהו בהעצם שאין שם מדרי' כלל וכן בהביטול אין התחלקו' כלל כו', והוא בחי' הוד מל' כו' (וזהו ג"כ מה שהוד הוא ל' הודאה שאינו שייך בו הילול ושבח כ"א הודאה לבד, וכמ"ש ועתה כו' מודים אנחנו לך לעצמותך ומהללים רק לשם תפארתך בחי' אור וזיו ובבחי' התפשטו' כו').
קיצור. ובה"ע דכתיב הוד והדר לבשת, הוד עצם האור, והדר התגלות ההוד, וכמו הוד פני אדם הוא מכללות העצמית, והדר הוא שמהודר בהפרטים, וכמו"כ הוד מלכות הוא שהוא מלך בעצם שנמשך מבחי' מל' דלעילא, ובא לו מאבותיו דהכתר הולמתו, והו"ע התנשאות עצמו, ומזה הוא עיקר יראת המלך, וע"כ ישנו גם בלא עם, והדר מלכות הוא ההכתרה וקבלת המלוכה, והו"ע התנשאות על עם, וע"כ ברוב עם הדרת מלך, וכמו"כ למעלה ה' מלך גאות לבש בבחי' התנשאות על העולמות, וההילול דמלאכים ונשמות הוא הדר מלכותו ית', ובחי' המלך המרומם שעז"נ נורא תהלות, וזהו ג"כ הוד ל' הודאה.
קכג) ובזה יובן ג"כ ענין הוד והדר לבשת שהן ב' מדרי' שבכתר, דהוד הוא בחי' עתיק שזהו בחי' פנימי' הכתר בחי' עצמות אוא"ס שלמע' מבחי' התפשטו' וגילוי, אדרבה נק' עתיק מל' ויעתק משם בבחי' העתקה והבדלה כו', והדר זהו התגלו' ההוד והוא בחי' א"א שהוא בחי' לבוש שבו וע"י מאיר בחי' עתיק כו',
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.