רלב

אברהם כו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם, וידוע דש' שדי הוא בחי' הגבול והו"ע הכלים כו', והיינו דמה שהאיר להאבות הוא האור והגילוי שע"י הכלים שהן בחי' גווני האור לא בבחי' פשיטו' כו', והוא בחי' הארת ש' הוי' המאיר ע"י ש' אלקים כו' (ובכ"ד מבו' שזהו הנמשך בבי"ע והוא בחי' יחוד ה' אלקים דברה"ע דכתיב בראשית ברא אלקים והרי ההתהוות הוא מש' הוי' שהוא ל' מהווה כו', אך כמו"כ י"ל באצי' שזהו בחי' האור המאיר ע"י הכלי שהרי האבות הי' להם גילוי אצי' אלא שהי' במדרי' הנ"ל). אבל במ"ת לכן אמור לבנ"י אני ה' הוא ש' הוי' בעצם בחי' האור כמו שהוא בעצם כו', ובד"פ הוא בחי' החכ' שלמע' מבחי' כלים עדיין והוא בחי' גוון לבן הנ"ל בחי' גוון עצמי ופשוט כו' (ועמ"ש בתו"א ד"ה משה ידבר ומש"ש בענין ז' שמות כו' הן אורות המתלבשי' בכלים כמש"ש בהביאור בהג"ה, ומשה הוא בבחי' עצם החכ' כו'), וז"ע אור בהיר כו'. ולפ"ז י"ל ענין הספירו' והבהירו' שבהאור הוא לגבי האור עצמו שהוא בבחי' בהירו' היינו מה שמאיר בגילוי ממש בבחי' אור בהיר כמו שהוא

בעצמותו כו', והב' ענין הבהירות שבהאור שמגלה את האוא"ס שלמע' מאצי' וכמו שמגלה המח' הנעלמו' וההפלאה דאוא"ס שנת"ל מפצ"ה עד פק"ד שהגילוי הוא בבחי' בהירות כו', וגם כמשנת"ל בענין והי' הוי' לי לאלקים כו', שמגלה את הש' הוי' דלעילא כו'. וענין הבהירות של הכלים הוא רק שמגלים את האור כו', ובאמת בענין הכלים יש ג"כ בהירות עצמן ומה שמגלים את האור, דהנה בסש"ב פ"ך וכ"א מבאר ענין יחו"ע שהו"ע דבורו ומחשבתו ית' שמיוחדות עמו בתכלית היחוד כמו דבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכח חכמתו כו', ומובן שזהו היחוד בבחי' הכלים דאצי' שהן כדוגמת האותי' שמיוחדי' עם האור דאיהו וגרמוהי חד כו' (ועמשית"ל פ'), והיחוד דאורות ה"ה למע' מהיחוד דכלים דז"ש איהו וחיוהי חד בפ"ע כו'. והוא ההפרש שבין תו' למצות דאוריי' וקוב"ה כו"ח ממש והמצות נק' אברים רמ"ח פקודין רמ"ח אבד"מ וכמ"ש בסש"ב פכ"ג, דע"ה שהאברים מיוחדי' עם הנפש מ"מ אינו דומה ליחוד הכחות עם הנפש שהן כחות נפשי' ומיוחדי' ממש כו', והוא ההפרש בין אחד ליחיד כו' עמ"ש בתו"א ד"ה וארא הא',

דכמו"כ הוא בהבירורי' למטה דע"י המצות הוא שנעשים דברים התחתוני' כלים לאלקו' ע"ד כלים דאצי' וע"י התו' היחוד הוא בבחי' האורות כו'. וז"ע הבהירות דהכלים מצ"ע שהו"ע היחוד שע"י המצות שמתייחדים באחד כו', ומה שמגלים בהירו' האור היינו בחי' פנימי' הכלים שמגלים עצם האור שהו"ע היחוד שע"י התו' כו'. ובהירות האור הוא בחי' עצם האור שלמע' מבחי' הכלים, וכנודע דבכלים יש ג' מדרי' פנימי אמצעי חיצון שהן רת"ס, ובהאור יש ד' מדרי' והוא האור שלמע' מהכלים בחי' אצי' שבאצי' כו' (וי"ל שזהו מדרי' עליונה בתו' גופא וכמו תורתו אומנתו וכה"ג), ומה שהאור מגלה בחי' ש' הוי' דלעילא. והענין הוא כמבו' במ"א (בדרוש יו"ט של ר"ה, רס"ו) בענין ואמת ה' לעולם דאמיתו' דש' ה' הוא ש' ה' דלעילא והוא בחי' ד"ע כמו שהוא בבחי' עצמות אוא"ס שלמע' מאצי' שלמע' מבחי' ד"ע דאצי' כו', וז"ע הבהירות שהאור מגלה כו'.

וע"פ הנ"ל יובן משארז"ל מאי חנוכה דכשנכנסו כו' וכשגברו כו', דהנה חנוכה הוא חנו כה, ונודע דכה הוא בחי' כדמותנו בחי' יחו"ת וכמ"ש נעשה אדם