רכט

כ"א הוא הוא העצם כו', וכמו כל דבר שהוא במראה אדום או ירוק א"ז שהעצם הוא כך כ"א הוא מאיזה סבה היינו מצד איזה הרכבה דמשו"ז נעשה במראה זו, וכמו זכוכית ירוקה או אדומה הרי אין הזכוכי' בעצם היא במראה זו רק שנצבעה כך, וכן האבן הירוק והאדום אינו שבעצם הוא כן שהרי אנו רואין אותו במראה אחרת, רק זהו שהמראה בא בו בהרכבה כו', וכ"ה בעצם הצבע האדום או הירוק ג"כ אינו עצמי כ"א מורכב מאיזה דבר כו', שע"י איזה סיבה נעשה בצבע ומראה זו כו', משא"כ דבר הלבן הוא עצמי שאינו מורכב בשום דבר. וכמו שבאמת אינו מצוי כלל מציאו' גוון שיהי' צבעו לבן ממש כמו הלבן בעצם, וגוונים הלבנים שנמצאי' והיינו צבע הלבן אינם שוים כלל לעצם לבנוני' כמו שהוא בעצם, שהרי אנ"ר פשתן הלבן אין דוגמתו בצבע כלל שיהי' צבעו ג"כ לבן כמוהו כו' (ואפשר דבצבע לבן ג"כ הלבנוני' הוא עצמי רק שיש בו תערובות מין גוון אחר שבא בו ע"י הצמיחה או ע"י האדמה וכמו לבן אדמדם שמעורב מראה אדום בהלבן, אבל הלבנוני' שבו הוא עצמי כו', כי הדוגמא מצבע הלבן למע' הוא מדת החסד

שהוא ענף החכ' ויש בזה התדמו' לאוא"ס ב"ה במה שהוא בחי' הגילוי והגילוי הוא בבחי' בל"ג כו', דמדת הגבו' היא מחולקת במה שהיא בחי' העדר הגילוי ובחי' ההגבלה כו', וה"ז כמו דבר נוסף על העצם כו', אבל מדת החסד עם היותה בחי' מדה לבד ה"ה כמו העצם שהיא בחי' הגילוי והגילוי הוא כמו שהוא דהיינו בבחי' בל"ג כו', וזהו שגם בצבע הלבן הלבנוני' היא עצמי כו', משא"כ שארי הגוונים עצם הצבע והגוון הוא מורכב לא עצמי כו'), ולכן בכל הגווני' יש בהם נטי' לכמה מיני מראות משונים, וכמו במראה האדום יש בו ריבוי מזיגו' והרכבו', וכן בירוק שיש בו כמה מיני מזיגות וכמו שאמרו על ירקרק או אדמדם ירוק שבירוקין או אדום שבאדומין כו', הרי שיש חילוקי' בירוק ואדום והוא בהם הרכבה, וכמו מראה הזהב הוא מראה הירוק ונוטה לאדום וכמ"ש וירק את חניכיו וארז"ל שהוריקן בזהב, ופרש"י כמו ואברותי' בירקרק חרוץ שהוא ל' ירוק ונוטה לאדום, וכן מראה חלמון ביצה שנוטה לאדום ועומק ירוק יש בו אדמומיות ועומק אדום יש בו שחרות, ובד"כ יש בהם ריבוי מיני הרכבות כו'

(ומ"מ אינו פתוך מפני שההרכבה היא מתולדה), והיינו מפני שבעצם הם מורכבים ע"כ יש בהם הרכבה גם מגוונים ומראות אחרים כו'. משא"כ גוון לבן אין בו נטיות לגוון זולתו רק שיש חילוקים במראה הלובן עצמו וכמו עזה כשלג וכצמר לבן וסיד ההיכל כו', שזהו דרגות בעצם הלובן אבל אין בו נטי' לגוון אחר, והיינו לפי שהוא גוון פשוט ועצמי כו'. והנמשל מזה יובן למע' בש' הוי' שנק' שם העצם שאינו נוסף על עצמותו כלל, והגם כי כל השמות אינם נוספים על עצמותו ח"ו שה"ה עצמו' אלקו' כו', מ"מ דוקא ש' הוי' נק' ש' העצם מפני שאינו דומה לשאר השמות, שהרי גם קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו לבד שזהו ש' הוי' שנק' שמו הגדול כו', דענין הוא ושמו לבד היינו שהשם הוא כמו העצם ואינו דבר נוסף על העצם כו', והגם דשארי שמות הי' באמת ג"כ קודם שנבה"ע שאינם מחודשי' ח"ו מאחר שהן אלקו' (ובד"פ גם אצי' הוא מחודש ע"י הצמצום כו' וכמ"ש במ"א). אך הענין דשארי השמות הן בכלים שהכלים הן בבחי' מציאו' דבר עם היותן אלקו' ממש כו', וע"כ אינם עצמי' היינו שאינם בבחי' גילוי מן

העצם מאחר שהן בבחי' מציאו' דבר כו', וממילא ה"ה בבחי' דבר נוסף על העצם כו', וגם בעצם מהותם אינם בבחי' פשיטו' מאחר שהן בבחי' מציאו' דבר כו' (והיינו שאינם עצמיים לגבי

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.