רכח

לגבי נקודת הלב שוה היא ההשגה האלקי' עם מצות הצדקה ושנאת הרע כו', כי הוא רק שיהי' כל לבבו אחר ה' ואין בתנועה זו לא חכ' ולא מעשה כו', והיא יסוד ומקור כולם להיות נעשים כולם כפי אמיתי' מהותם מצד עצמן כו'. ולמע' זהו בחי' החכ' שמובדלת בערך שאין בה גוון כלל בעצם, ועל ידה מתראים כל הגווני' כמו שהן באמיתי' מהותן כו'. ומ"מ צ"ל שיהי' לזה איזה שייכות אל הגווני' שלא יתבטלו הגווני' במציאותם בהאיר בהם הגוון הפשוט כו', וי"ל שזה מ"ש מאין גוון לגוון והיינו שא"ז כמו פשיטו' העצמו' דא"ס שאינו בערך הגוונים כלל משא"כ בחי' החכ' ע"ה פשוט מ"מ יש לה שייכות אל הספי' כו'. ועמ"ש בשער ס' האצי' פ"ד בענין החכ' שהיא בבחי' יש מאין לגבי הכתר כ' דאין הכוונה ביש ישות המושג כו', אמנם הכוונה במלת יש בהבדל אשר בין האין והיש לא ישות גמור אלא כשולל האין לא מחייב היש כלל (ושם דהיינו בבחינתה אל הבינה כו', ועמ"ש מזה בדרוש וככה, רל"ז). וכמו"כ י"ל ענין מאין גוון לגוון היינו רק לשלול העדר הגוון לגמרי אבל לא שהוא בבחי' גוון כו', ועמ"ש

בשער אבי"ע פ"ט בענין רשימה חקיקה כו' דרשימה אין בו תפיסא עדיין כ"א ההבדל אשר בין אינו לישנו ר"ל כהבדל שבין אין הגמור ליש, דוקא תחלת הישות כו', וזהו בבחי' האותי' כמו שהן באצי' בכלל ובחכ' בפרט וכמ"ש בלק"ת בהוספות ד"ה להבין מ"ש באוצ"ח ספ"ה (ובמ"א אי' דרשימה בא"א), ולפי שענין הרשימו הוא בבחי' הכלים כ' בין אין הגמור ליש תחלת הישות. ובשער ס' האצי' כ' כשולל האין לא מחייב היש כלל והיינו בבחי' האור כו', ולפ"ז הוא באור החכ' השייך להשתל' כו'. וי"ל ג"כ דבחי' החכ' שאין לה גוון כלל הוא בחי' העליונה דחכ' שהוא בחי' האין דכתר ממש רק שנמצא בין הנאצלי' (וכ"מ בפלח הרמון סוף שער הגווני' דהכוונה היא על בחי' העליונה שבחכ'), וע"ה שהיא מובדל בערך מהנאצלי' מ"מ להיותה נמצא בין הנאצלי' יש לזה שייכות אל הנאצלי' וע"י יתראו כל הגוונים כמו שהן באמיתי' מהותם כו', וכמשנת"ל בעבודה בבחי' נקודת ההתקשרות בה' שזהו בחי' פנימי' חכ', וזהו יסוד העבודה דכל היום בעסק התו' ובקיום המצות בסו"מ וע"ט להיות כפי אמיתי' מהותן מצ"ע כו',

וכמ"ש במ"א בענין פנימי' אבא פנימי' עתיק דע"ה שזהו בחי' פנימי' עתיק ממש מ"מ להיות שזהו פנימי' אבא שייך בזה המשכה כו'.

קיצור. בפרדס ובמאו"א אי' אבן ספיר מל' כשמקבלת מחכ', ובשער הגוונים כ' דחכ' היא פתיחת כל הגוונים, והוא מפני פשיטותה בלי גוון ה"ה מראה כל הגוונים, וכן בעבודה יסוד כל דבר הוא נקודת ההתקשרות וביטול העצמי, ומ"מ צ"ל דחכ' יש לה שייכות אל הגוונים, וז"ש מאין גוון לגוון, וכמו בין האין והיש, וכמו רשימה בכלים, וי"ל דהכוונה גם על הבחי' עליונה שבחכ' הואיל ונמצא בין הנאצלים.

קיח) וע"פ הנ"ל י"ל שמתאים עם מ"ש הבחיי ס"פ משפטים בשם הרס"ג דספיר היא אבן יקרה לבנה וכ"כ הרד"ק בשם גאון שהוא קריסטאל. והענין הוא דהנה ידוע דגוון לבן הוא גוון עצמי דבזה חלוק גוון לבן משארי הגוונים שאינו דבר נוסף על עצמו' הדבר כלל, ואינו כמו שאר הגווני' דצבע אדום וירוק וכה"ג שכולם הם נוספים על עצמיותם, משא"כ גוון לבן אינו דבר נוסף על עצם הדבר