רכה

וירצה באלקות, ועי"ז יהי' חשוכא לנהורא דבחשך דעוה"ז יהי' גילוי אור ע"י אותיות התורה, וזהו ויצוק שמן, וזהו פותח את ידיך יודיך יו"ד דש' הוי' ביו"ד דש' אד', וז"ע וירימה מצבה העלאה והמשכה.

קטז) והנה מכל הנ"ל מובן דמה שהכלים נק' ספי' ובהירות זהו בבחי' פנימי' הכלים שמגלים את האור כמו שהוא כו', דהנה בחי' חיצוני' הכלים הגם שמגלים את האור וכמשנת"ל פק"ה דכל ענין הכלים הוא לגלות דעש"ז נק' גופין כו', ולא כמו הלבושי' שענינם הוא להסתיר, משא"כ הכלים ענינם הוא לגלות כו', מ"מ הרי אופן הגילוי הוא שע"י שמסתירים על עצמו' ופנימי' האור כו', וכמשנת"ל פרק הנ"ל בענין אותי' הדבור שמעלימי' על עצם האור ועי"ז הם מגלים, וכמו"כ הוא בבחי' הכלים כו', וזהו שע"י הכלים דע"ס הרי המשכת האור בס' והדרגה דהשתל' שמתמעט האור כו'. אך זהו בבחי' חיצוני' הכלים, משא"כ בחי' פנימי' הכלים באמת מגלים את האור כמו שהוא כו', וכמו ההמשכה דתו' שמהוע"צ האור נמשך בכל המדרי' עד גם בחי' המל' ולמטה בבי"ע, שזהו מה שהמשיך יעקב בחי' המשכת העצמו' ושלא יהי' ע"ז שום העלם והסתר כלל כו' כנ"ל, דהמשכה זו הוא בבחי' הפנימי' דע"ס דוקא וכמשנת"ל פקי"ד בענין קו האמצעי ובחי' יחוד פנימי דאו"א כו', והוא ע"י בחי' פנימי' הכלים דוקא שאינם

בבחי' מהות אחר מהאור (שזהו מה שיש דוגמא בהכלי שהיא כמו האור דמשו"ז היא כלי לקבל את האור כו', שהרי אור וכלים הם רחוקי' ומובדלי' זמ"ז ואיך האור מתלבש בהכלים כו' אלא שזהו מפני שיש בכלים שהן בדוגמת האור כו', וכמו בהירות חומר העין שבזה הוא כלי לאור הראי', וכמו בזכוכית הבהירות שבה הוא דוגמת האור שעי"ז היא מקבלת את אור השמש כו', וכמו"כ בכלים יש מה שהיא בדוגמת האור שזהו בחי' פנימי' הכלי כו' וכמ"ש במ"א) ומתאחדת ממש עם האור היינו עם בחי' עצם האור שלמע' מבחי' הארת האור (המתלבש בחיצוני' הכלים כו') ומגלים ממש את האור כו'. וע"כ כל התהוות יש מאין הוא מבחי' חיצוני' הכלים, וכמו התהוות המלאכי' דהתהוותם הוא להיות בבחי' יש נברא כמ"ש במ"א ה"ז מבחי' חיצוני' הכלים כנודע, אבל מבחי' פנימי' הכלים לא יהי' התהוות יש מאין, מפני שמאיר בחי' עצם האור כ"א מבחי' פנימי' הכלים נתהוו נשמו' שהן אלקו' כנודע, והיינו דההמשכה וההתהוות שמבחי' פנימי' הכלים הוא שעצם האור נמשך ומתגלה מפני שאינם מסתירים על האור כו'. וע"כ זה שהכלים נק' ספי' מל' אבן ספיר בבחי' ספירו' ובהירות שמגלים את האור זהו דוקא בבחי' פנימי' הכלים כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש פדה בשלום נפשי, דכל העוסק בתו' ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כאלו פדאני כו', דהנה ענין הפדי' שייך בבחי' מל' ובמדרי' אחרונות שבה שבאים בבחי' התלבשו' בלבושין דבי"ע ומתעלם ומסתתר ביותר וכמשנת"ל פק"ח, וע"כ צ"ל הפדי' להסיר ההעלמו' וההסתרים ולהיות קימה בבחי' המל' וכמשנת"ל באורך. והנה ידוע שיש אופני בירורים בדרך מלחמה ובדרך מנוחה, דהבירור דתפלה הוא בדרך מלחמה דשעת צלותא שעת קרבא וכמשנת"ל בענין דטעים טעמא מרירו למתקא שכ"ז הוא בדרך מלחמה כו', משא"כ הבירור דתו' הוא בדרך מנוחה שע"י המשכת האור והגילוי נעשה הבירור בדרך ממילא כו'. וזהו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.