רכב

וכמ"ש בתו"א ד"ה משה ידבר. והנה נודע דהתחלת יחו"ע דמ"ת הי' מהאבות וכמ"ש בלק"ת מהאריז"ל בפ' לך לך, אמנם עיקר התחלת היחוד הי' ע"י יעקב וכדאי' במד"ר פ' בחוקותי ע"פ וזכרתי את בריתי יעקב הה"ד ליעקב אשר פדה את אברהם משל לא' כו' וראה שעתיד להוליד בת שתהא נשאת למלך כו' כך אברהם כו' כדאי הוא להנצל בשביל יעקב כו', ומבו' במ"א ביאור זה דהנה קודם כל מצוה אומרים לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' דשכינתי' הוא בחי' מל' ובד"כ הוא בחי' ממכ"ע כו', וקוב"ה זהו בחי' סוכ"ע שקדוש ומובדל כו', ויחוד קוב"ה ושכינתי' הוא שיהי' גילוי בחי' סוכ"ע בממכ"ע כו', וז"ע יחוד שהוא המשכת הדעת דאל דעות ה' ד"ע וד"ת והיחוד הוא שגם בד"ת יהי' מושג כמו שהוא בד"ע איך שכולא קכל"ח כו'. ויחוד זה התחיל מיעקב, דכתיב שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שאברהם הי' בבחי' וימינו תחבקני, ויצחק הי' בבחי' שמאלו תחת לראשי שכ"ז הוא בבחי' מקיף שזהו הכנת היחוד, אבל בכדי שיומשך למטה בבחי' פנימי' שז"ע היחוד הי' ההתחלה מיעקב, לפי שיעקב אותי' יבקע וכמ"ש אז יבקע כשחר

אורך שיעקב התחיל לבקוע את החשך להיות גילוי בחי' ד"ע למטה כו'. וזהו שהלך יעקב לחרן בחי' עלמא דפרודא להמשיך שם האור והגילוי כו', וגם ע"י הבירורי' שבירר והעלה למע' המשיך עי"ז גילוי אוא"ס למטה כו' (וכמו קודם מ"ת הי' צ"ל תחלה שעבוד מצרים, שעי"ז העלו ניצוצו' הרבה וכמ"ש וגם ערב רב כו', וע"י תוקף הבירור שלהם במצרים הי' מ"ת להיות תומ"צ בגשמי' כו', וכמ"ש בתו"א ד"ה לך לך, כמו"כ ביעקב הי' צ"ל היציאה לחרן בחי' נחר גרוני שזהו בחי' גלות ועמ"ש בתו"א ד"ה לכן אמור ובהגהות לשם, ובירר שם בירור רב בצאן לבן, ועי"ז המשיך להיות גילוי אוא"ס למטה כו').

קיצור. ושרש ההמשכה היא דוקא מבחי' פנימיות אוא"ס, ולכן הוא ע"י יעקב ת"ת עולה עד פנימיות הכתר קצה העליון ומבריח עד המל' קצה התחתון ביותר, ובכל הקו בשוה, וזהו יחוד ת"ת ומל', ושרשו מיחוד פנימי דאו"א, וזהו ויצוק שמן י"ל ג"ר דעתיק. והענין הוא דהנה המשכה דתורה הוא שגם בבי"ע יהי' איהו וחיוהי וגרמוהי חד, דההלכה המושגת היא מהות ח"ע, ובמצות הרי כח היד הנותנת צדקה וכן המדות נעשים כלים, ולעתיד יהי' בהתגלות, וזהו שהמשיך משה, וההתחלה היא שהמשיך יעקב, יעקב יבקע, וזהו שהלך לחרן, וע"י הבירורים המשיך פנימיות א"ס ב"ה.

קטו) והנה בכדי שתהי' ההמשכה צ"ל תחלה ההעלאה למעלה, וזהו שבהתחלת הילוכו כתי' ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, דאבני המקום הן בחי' אותי' דדבר ה' שנעשו מקור לעולמו' דבריבוי השתל' נעשה עלמא דפרודא לגמרי כו', וישם מראשותיו היינו שהעלה אותם לבחי' החכ' שזהו מה שנעשו אבן א' בחי' י' דש' ה' בחי' חכ' כו', והיינו שהעלה אותם מן הפירוד אל היחוד כ"כ להיות בבחי' ביטול אמיתי דחכ' כו', ואח"כ ויחלום כו' שהובטח מלמע' בכל ההמשכות העליונו' וכתי' והנה אנכי עמך ושמרתיך בעבודת הבירורי' כו', והשיבותיך אל האדמה הזאת דהיינו בבחי' המשכת האור והגילוי עד למטה מטה ממש כו', וזהו ויקח את האבן אשר שם מראשותיו בבחי' העלאה מלמטלמ"ע וישם