ריט

מקום זל"ז והיינו רק מה שסובלי' זא"ז, והב' ההתכללו' שמקבלי' זמ"ז עד מבלי אשר ימצא ראש וסוף כו' כידוע ומבו' במ"א, ובבחי' זו הת"ת הוא כמו הדעת כו', והתכללו' הא' הנ"ל זהו בחי' חיצוני' הת"ת כו'. ונמצא דה"ס עליונו' זהו בד"כ בחי' פנימי' הספי' וה"ס התחתונו' זהו חיצוניותן כו'. וכשם שיש ב' מדרי' אלו בהע"ס בכלל כמו"כ הוא בכל ספי' בפרט, דה"ס העליונו' הן הפנימי' שבה וה"ס התחתונו' הן החיצוני' שבה כו'. וכמו"כ בחי' המל' נחלקת לה"ס עליונו' שזהו בחי' הפנימי' וה"ס תחתונו' הן בד"כ בחי' חיצוני' המל' כו', וענין דקיימא סיהרא באשלמותא הוא שיהי' האור בבחי' חיצוני' המל' כמו בהפנימי' ואז יהי' הגילוי בבי"ע בבחי' גילוי אור ממש כו'. והוא עד"מ כמו הלבנה שנודע שמתחלקת לב' חצאין חצי העליון שכנגד השמש ושמאירה תמיד מהשמש, והחצי הב' שכנגד חלל העולם פעמים מאירה ופעמי' אינה מאירה, דבסוף החדש חצי כדור התחתון חשוך מפני ריחוקה מהשמש, ובתחלת החדש אז מולד הלבנה שמתחיל להאיר גם חצי הכדור התחתון והולכת ומאירה יותר עד שבאמצע החדש

מאיר כל חצי הכדור התחתון ונק' מילוי הלבנה. והדוגמא מזה למע' בבחי' מל' דה"ס הראשונו' שלה מאירים תמיד מבחי' ז"א, והן למע' מבחי' התלבשות בבי"ע כו', אמנם בחי' המל' המתלבשת ומתפשטת בבי"ע הוא בחי' ה"ס האחרונות שבה וכדוגמת חצי כדור התחתון שבלבנה שכנגד חלל העולם כו', וכמו בלבנה דאין החלק הזה מאיר בשלמו' רק בחצי החדש, כמו"כ הוא בבחי' המל' בחצי התחתון שמתפשט בבי"ע אין האור מאיר רק בצמצום והעלם גדול בבחי' אחורים וחיצוני' לבד כו', דגם שמחי' כל העולמו' הרי החיות בא רק מבחי' חיצוני' האור שאינו מאיר שם אור הפנימי' כו'. וענין דקיימא סיהרא באשלמותא הוא שכל הי"ס דמל' מאירים גם הה"ס האחרונו' מאיר בבחי' גילוי אור ממש, לא רק אור מצומצם, וגם ההשפעה שמשפעת המל' לבי"ע בא בבחי' פנימי' לא בבחי' אחורי' וחיצוני' לבד כו', וכמ"ש כ"ז בסי' בפי' ישיש כגבור לרוץ אורח כו'. וזהו דבימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא לפי שהי' דור ט"ו לאברהם הי' אז זמן מילוי הלבנה שהי' מאיר האור בכל הי"ס דמל' עד שגם למטה הי' גילוי אוא"ס ממש, וכמו

בבהמ"ק שהי' גילוי אוא"ס ממש בבהמ"ק ועי"ז הי' הגילוי גם בעולם, וכמשנת"ל פקי"א דכללו' העבודה הי' אז בבחי' ראי' ושמיעה שהי' האור מאיר בגילוי בנפשם כו'. וכנודע בג' זמנים דשלמו' אדם דוד משיח שהן ר"ת אדם, דאדה"ר קודם החטא הי' גילוי אוא"ס למטה וכדאי' במד"ר שה"ש (ע"פ באתי לגני) עיקר שכינה בתחתוני' הי' כו', והי' אדה"ר מביט מסוף העולם ועד סופו בהאור שנברא ביום ראשון, שזהו גילוי בחי' עצמו' אוא"ס ב"ה דביום הראשון בגימט' כתר כו' כנודע, וכמו לעתיד שיהי' גילוי אוא"ס למטה וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו', כי עין בעין יראו בבחי' גילוי ממש כו', וכן הי' בבהמ"ק שראו ממש גילוי אוא"ס למטה כו', דכ"ז הוא אינו ע"פ ס' השתל' ע"פ מא' קו המדה, דכללו' האור הוא אור מצומצם ומתצמצם ומתמעט ממדרי' למדרי' עד שלמטה אינו מאיר גילוי אור, והיינו דמה שיכול להיות הגילוי בבי"ע הוא רק בחי' המציאו' דאלקו', דגם במלאכים דברי' שיודעים ומשיגים אלקות וכידוע ומבו' במ"א בענין עולם הברי' שהוא יש הראשון שנברא מהאין האלקי שמאיר שם גילוי

האין כו', ואימא עילאה מקננא בכורסיא שמושג שם האור כו', הרי כ"ז הוא בחי' המציאו' לבד לא גילוי המהות ממש דמבחי' גילוי המהות אא"ל מציאו' הנבראי' כ"א מבחי' המציאו' כו',