ריד

ד' דמפני שהלביש בחי' פנימי' נקודת לבבו בזלעו"ז כו' והיא בחי' ערלה המכסה על הברית (י"ל הכוונה על מ"ש בתו"א פ' תשא ד"ה שמאלו תחת לראשי) ונקודה הפנימי' שבלב כו', ועמ"ש בלק"ת ד"ה וידבר כו' במד"ס באוה"מ, ושם דההתלבשו' וההסתר הוא בכדי שעי"ז יהי' בירור הנה"ב (דכמו"כ הו"ע התלבשות המל' מה שמסתתרת בבי"ע הוא ע"י נוגה דבי"ע (דהתגברו' הישות הוא מנוגה כו' ועמ"ש בלק"ת בהבי' דראשי המטות) והכוונה הוא בכדי לברר כו'), והוא ע"י התפלה ברשפי אש וצמאון וצעקת הלב כו' (והנה משנת"ל זהו מהדרוש ותוסף אסתר, דמבו' שם שההסתר הוא על בחי' פנימי' הלב וכ"נ הכוונה בדרוש במד"ס הנ"ל, והבירור הוא ע"י רשפי אש וצעקת הלב בתפלה שהו"ע התשו' כו', וי"ל שזהו להפריד הרע כ"כ עד שהטוב יתעלה באצי' כו' וע"ש בהביאור, אמנם כמו"כ הוא גם בחיצוני' הלב שמסתתרת בנה"ב שהוא לצורך הבירור ע"י העבודה בבחי' השגת אלקו' והתעוררו' אהוי"ר כאו"א לפי מדריגתו כו'). והנקודה י"ל שזהו המשכת הארה מלמע' לעורר את הרצון וכמו עד יערה עלינו רוח ממרום וכמו ההתעוררו' שבא פתאום על נפשו כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה אדם כי יקריב יעו"ש.

קיצור. ובעבודה י"ל דוגמת ענין ההתלבשות הוא הכפי' בפועל, והנקודה היא נקודת הלב בבחי' אמונה. גם י"ל התלבשות היא התעלמות הנה"א בנה"ב בחי' אסתר, רחל בחי' התגלות הרצון לאלקות, ואסתר הוא כשהנה"ב מסתיר, והוא בכדי שיהי' הבירור ע"י תפלה, והנקודה י"ל שהיא האתעדל"ע לעורר האתעדל"ת.

קיא) ועוד י"ל ע"פ מ"ש במ"א בענין ותפול לפני רגליו שבזה"ג כנס"י היא בבחי' נפילה והו"ע סוכת דוד הנופלת כו', כי הנה במ"ת כתי' פב"פ דבר ה' עמכם שהי' הקב"ה עם כנס"י בבחי' פב"פ וכן הי' כ"ז בהמ"ק, ובחי' פנים של הנפש הוא התגלו' הכחות פנימי' שלה דהיינו התגלו' החיות שלה (וכמו עד שיאדימו פניו שמתגלה בזה החיות פנימי כו') ומה שהוא רצונה וחפצה האמיתי כו', וכמו שבפנים הוא עיקר גילוי חיות הנפש וגילוי כל החושים ראי' ושמיעה כו', משא"כ מה שאינו כ"כ חפץ ורצון הנפש אלא על צד ההכרח או אגב גררא ובקרירות הם בחי' אחורי' של הנפש שאין שם אלא חיות מועט. כך הנה בזמן בהמ"ק הי' כללו' נפשות ישראל בטבעם נמשכים לעבודת ה' לאה' אותו ולדבקה בו מרצונם וחפצם האמיתי שזה הוא עיקר חיות הנפש, וצרכי עוה"ז לא הי' אצלם כ"א ע"צ ההכרח ודרך עראי וקרירות שלא הי' חיות הנפש בזה אלא דבר מועט ונק' בחי' זו ידך בעורף אויבך כו' וכמ"ש במ"א. והי' אצלם בחי' ראי' ושמיעה באלקו' וכמו שלש פעמים בשנה יראה כו' דכשם שבא ליראות כך בא לראות

שראו ממש גילוי אוא"ס בבהמ"ק, ועי"ז הי' עבודתם כל השנה בבחי' ראיית המהות דאלקו' בעין השכל דבלבא בבחי' התאמתות ממש כו', שעי"ז הוא הביטול בבחי' השתחוואה שהו"ע ביטול פנימי ממש כו' וכמ"ש במ"א. ובחי' שמיעה הו"ע השגה דבזמן בהמ"ק הי' זה בבחי' השגה פנימי' בעצם הענין האלקי ולא בבחי' תפיסת ההשגה לבד כ"א מה שתופס ומשיג עצם הענין האלקי המושג כו', שז"ע התגלו' כח השמיעה כו', דבהשגה זו מאיר האור מן המוח אל הלב שיהי' לבו חפץ באמת באלקו' לדבקה בו, ולא רק מצד הכרח השכל שמכריח את הלב לאה' מצד ההשגה