ריג
המל' שזהו ש' אד' כו'), וגם בחי' זו מסתתרת בברי' כמ"ש בע"ח שם, והב' בחי' התפשטו' הארתה הוא שבא בבחי' התלבשו' ממש בבי"ע בבחי' התלבשו' כח הפועל בנפעל כו', דבחי' זו באה בבחי' העלם והסתר בלבושי' דבי"ע כו'.
קיצור. ויעקב עשה מצבה כלים, במאו"א אבן נקודה מצבה פרצוף, נקודת המל' בחי' כתר מל' (ושרשה מעתיק, וי"ל שזהו בחי' אין שנאצל באצי'), ועשאה מצבה בחי' התגלות המל' ע"י המשכת אור עליון (י"ל מבחי' פנימיות עתיק, או בד"כ משרש ומקור המל'), והו"ע הקימה דמל', גם י"ל דאבן הוא בחי' מל' כמו שהיא בבי"ע, ובזה גופא יש ב' מדרי' הא' נקודת הבוקעת הפרסא ונעשית ראש הבריאה, והב' התפשטות הארתה המתלבש בבי"ע.
קי) והנה בעבודה י"ל שז"ע פעולת נה"א בנה"ב בבחי' כפי' בפועל ממש, דהיינו לא מה שפעל בעבודתו שלא ירצה בעניני' החומרי' כ"א מה שכופה א"ע בכפי' בפועל כו', גם י"ל שז"ע מצות מעשי' בלי שום כוונה ורצון פנימי כ"א רק הקיום בפו"מ כו'. וענין הנקודה י"ל שזהו בחי' נקודת הלב בחי' כנס"י כמו שהיא בבחי' קטנות דהיינו בבחי' אמונה לבד דע"ה שיש בזה תוקף גדול וכמו ויאמן העם דבזכות האמונה נגאלו כו', מ"מ אין בזה התגלו' אור וכמ"ש בתו"א ד"ה זכור דעמלק, והרחבת הדעת בעבודת ה' זהו הקמת המל' והו"ע הגאולה כו'. גם י"ל דהתלבשות הארת המל' בבחי' כח הפועל בנפעל ה"ז בבחי' העלם והסתר שאין האלקו' נראה ונגלה, שזהו לא רק מן ההתעלמו' דהאור האלקי כנ"ל בענין מיעוט הירח, כ"א מה שמתעלם ע"י הלבושי' דבי"ע כו', וכמו בעולם התחתון שאין האלקו' נראה ונגלה כלל דע"ה שבכ"ד יש אור וחיות אלקי ה"ז בבחי' הסתר לגמרי כו', שזהו מצד התגברו' היש דעולם התחתון כו'. דבדוגמא כזאת בנפש הוא בהתלבשו' הנה"א בנה"ב בחי' הסתר שהכחות דנה"ב מתגברי'
ומעלימי' ומסתירי' על הנה"א דאז נק' נש"י בש' אסתר כו', וכידוע דלפעמים נק' כנס"י בשם רחל ולפעמים בשם אסתר, והיינו כשיש התגלו' אור הנפש שרצונו להכלל באוא"ס שרשו ומקורו נק' בשם רחל וכמו כרחל לפני גוזזי' נאלמה, דפי' נאלמה הוא ל' שתיקה שהו"ע הביטול כו', וכמו כצאן טבחה שפושטת צוארה לשחיטה ברצון פשוט, וכ"ה בכאו"א מישראל שיהי' רצונו להבטל ולהכלל באורו ית' למהוי א' בא' כו', וכל זמן שהוא בהתגלו' ובהתלהבות נק' בחי' רחל כו', אבל בעת שאין הדבר בהתגלו' נק' בחי' אסתר כו'. והגם שיש רצון זה בכאו"א מישראל אלא שמוסתר ונעלם כו' וההסתר הוא מהנה"ב, וכמ"ש כשושנה בין החוחי' שהחוחים הם המונעים ומסתירי' את השושנה והם כל עניני העולם ומעשה העוה"ז הנעשי' בכל לב ונפש, דבאמת צ"ל עשיית הדברי' הגשמי' בלא לב ולב כו' שבכ"ד צ"ל כוונה אלקי', וע"ה שמוכרח אל הגשמי מ"מ אצ"ל בזה תאוה הגשמי' והחומרי' כ"א לקבל חיות מהאלקו' שבזה כו', וכן בעסק מו"מ צ"ל בכוונה לש"ש בכדי שיוכל לעסוק בתו' ולקיים מצות כו', וצריך לידע שהעיקר הוא ברכת ה'
אשר היא תעשיר כו', וממילא לא יהי' מוטרד כ"כ בהעסק באופן שלא יהי' לו מניעה ועכוב לתפלה בזמנה ולעסק התו' עכ"פ פ"א שחרית ופ"א ערבית כו', אבל כאשר הדברים הגשמי' נעשי' בכל לב ונפש ה"ה נק' חוחים ומסתירים בחי' זו מלהתגלו' כו', והוא כמ"ש באגה"ק סי'
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.