ריא

יש ג"כ ע"ס, ולבן הי' כו"ח דקלי' מקיפים דקלי', ורצה לבן לעשות גל והפסק שלא יתברר, כי הבירורים דתומ"צ ותפלה ותשובה הוא ע"י אור עליון שאינו מתעלם ובכחו לברר, ורצה להעלים ע"ז, ע"ד חוצפה כלפי שמיא (ענין קלי' הכבוד ולבושי כבוד), מפני שראה הצלחת יעקב בענין הבירורים (דבתחלת הבירור הי' צ"ל גילוי אור רב ביותר, וכמו במ"ת), ועשה לבן גל חילופים ותמורות בכדי להעלים, אך לא הועיל אחר שהמשיך יעקב האור העצמי נמשך אח"כ במדה ושיעור בתומ"צ, וי"ל שג"ז המשיך קודם שהספיק לעשות גל.

קט) אך יעקב עשה מצבה ולא גל, דהנה גל הן אותי' הבלתי מסודרי' שמעלימי' והו"ע הפרסא כנ"ל, אבל מצבה הן אותי' מסודרי' שהן כלים לאור השכל שמתלבש בהם ומתגלה ע"י כו'. והענין דהנה במאו"א מ"ם אות פ"ב אי' מצבה הקמת מל' מבחי' נקודה לעשותה פרצוף עכ"ל, וזהו מה שעשה יעקב את האבן למצבה דאבן הוא בחי' נקודה וכמ"ש במאו"א א' אות ד' דכל אבן מורה על יו"ד (וכדאי' בזהר אבנא למשקל בה דא י' כו'), והיינו בחי' נקודה ונקודה הוא בחי' מיעוט הכלים (עמ"ש בבה"ז בלק ע"פ שחורה אני) שאינו בבחי' כלי עדיין לקבל את האור כו', ובנין המל' להיות בבחי' פרצוף הוא שתוכל לקבל את האור כו', וי"ל דנקודה הנ"ל זהו בחי' כתר מל', והגם שהיא מדרי' היותר עליונה שבמל' מ"מ אינו בבחי' גילוי אור שז"ע יו"ד בבחי' שחרות שהיא אז בבחי' עלי' והסתלקו' כמו איידי דטריד למבלע כו' וכמ"ש בבה"ז שם שא"ז בבחי' גילוי אור והוא מצד העדר הכלים כו' וכמשנת"ל פצ"א, וכשנבנית בבחי' פרצוף היינו בבחי' ריבוי כלים להיות בחי' גילוי אור כו' וע"ה שזהו למטה במדרי'

מבהיותה בבחי' נקודה, מ"מ שרש ההמשכה הוא למע' דוקא וכמ"ש במ"א במאה"ז ויקהל דר"ד האי רוחא איהו אתפשטותא דהאי נקודה שזהו דוקא כד אתוסף קדשין וברכאן מלעילא כו', וי"ל דלכן נק' זה קימה לגבי המל' להיות שזהו ע"י המשכת אור עליון כו', וע"ש במאה"ז הנ"ל דאתפשטותא דהאי נקודה זהו בשבת שבחי' מל' מאירה בבי"ע שלא ע"י הפסק והעלם הפרסא כו' (ושם שהוא ע"י מעבר הפרסא לא בהתלבשו' והו"ע מה יפו פעמיך כו'), והיינו מפני ששרש ההמשכה הוא מעתיק כו' (ועמ"ש בע"ח שער א"א פ"ב דשרש המל' הוא ברדל"א, ומ"מ אצי' המל' היא בבחי' נקודה לבד (וי"ל להיות דרדל"א הוא בחי' לא ידע שאינו בבחי' מהות ידוע בעצמו כו' וכמ"ש בסי' בפי' ברוך שאמר, לכן נאצלה המל' ג"כ בבחי' נקודה שאינו בבחי' גילוי כלל כו'), ובכדי שיהי' התפשטות המל' בבחי' גילוי צ"ל ממדרי' עליונה יותר, וכמו שמצינו דנה"י החדשים דז"א נמשכים מן הכתר, דבכדי להשפיע צ"ל שרש ההמשכה ממדרי' עליונה יותר וכמ"ש במ"א, כ"ש דבבחי' מל' הוא דבכדי להיות בנין המל' בבחי' פרצוף שצ"ל ההמשכה ממדרי'

עליונה יותר כו'. וי"ל דהנה בע"ח שם בהג"ה מק' מבי' האד"ז דמבחי' נה"י דע"ק נעשה בחי' מל' דא"א, ולפ"ז י"ל דעם היות דמל' מושרשת ברדל"א היינו בחי' חיצוניות, ושרש התפשטותה הוא מבחי' הפנימיות (וצ"ל ע"ד מ"ש בסוף הבי' דשבת שבתון ועמשי"ל ד"ה פדה בשלום עד"ר). ובמ"א מבו' ע"פ מאה"ז פקודי דרכ"ט ע"א בגין דהוו ממה דאשתאר מנהורא דזיווא עילאה, דהתפשטות והתגלות דבחי' המל' הוא ע"י יחוד וחיבור הע"ס שעי"ז היחודים שורה מבחי' עצמות אוא"ס כו' וכמ"ש מזה בלק"ת בהבי' דוהניף שזהו מבחי' א"ס שלימותא דכולהו, והוא בחי' התכללות

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.