רי

הציור שלו, ובקדושה צ"ל דוקא הפסד הצורה החיצוני' ומי שהלבושי' נוגעים לו ה"ה שומר א"ע מאד מהפסד הצורה החיצוני' וזה מניעה ועיכוב גדול מאד לעבודה והרגש אלקי בנפשו כו' (ועמ"ש במ"א בענין קלי' עמלק שאינו מניח א"ע שיתפעל מענין אלקי בדרך עזות כו', וכמו"כ הוא בענין הזה מצד התאוה דלבושי' אינו מניח שיהי' בו הרגש אלקי שעי"ז יתבטל בציור החיצוני שלו כו'). וכ"ז עשה לבן שלמטה אחר שכבר ראה שהצליח יעקב בעובדות שלו במקלות שהמשיך בחי' ש' מ"ה דתיקון גם בצאן לבן דנוגה והפך חשך לאור ביתר מכפי המדה מאד, וכמ"ש ויפרוץ האיש מאד כו' דמכל אשר לאבינו עשה כו' שבירר מצאן לבן דנוגה כו', והבין שלפ"ע זה יוכל יעקב בעל עולם התיקון לתקן ולהעלות הכל מנוגה דבי"ע שיוכלל באצי', וכמו שיהי' לעתיד דכתי' אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' שיבורר הכל כו' (וי"ל דבתחלה המשיך יעקב בחי' גילוי אור רב ביותר דבתחלת הבירור בכדי שיבורר בחי' נוגה דבי"ע הי' צ"ל המשכת אור רב ביותר, וכמו במ"ת דכתי' וירד ה' על ה"ס שהי' גילוי אוא"ס ממש למטה וידוע שזהו

בשביל הבירור דבכדי שהתחתון יוכל להתברר ע"ז הי' תחלה המשכת אוא"ס למטה, וזהו ג"כ ענין מ"ש וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן שהחזירה על כל אומה ולשון כו' שכ"ז הוא בשביל הבירור כו' וכמ"ש במ"א, כמו"כ יעקב בשביל הבירור המשיך בתחלה גילוי אור רב ביותר ולא הי' ביכולת לבן לעמוד נגד זה כו'. אך לאחר שגמר עבודתו אצל לבן וצ"ל ההמשכה דש' מ"ה בתומ"צ בבחי' מדה ושיעור שז"ע ויעקב הלך לדרכו בבחי' ס' והדרגה כו', רצה לבן הארמי לעשות העלם והסתר ביותר כו', אך לא הועיל לו כי כבר המשיך יעקב בחי' האור והגילוי שלמע' מהשתל' שגם בההמשכה שבבחי' מדה ושיעור דתומ"צ נמשך בחי' הפנימי' והעצמי' דא"ס כו', וכמו"כ המשיך שיהי' ענין התשו' דמשכין לי' בחילא יתיר שבכח האור הזה להסיר כל ההעלמו' וההסתרים כו', והעיקר שפעל יעקב בהמשכת האור העליון ששום מסך ופרסא לא יבדיל ולא יפסיק לגבי האור כו', והיינו שיהי' המשכה דתומ"צ למטה ושיהי' ענין התשו' כו'. גם י"ל מפני שקדם יעקב והמשיך את האור קודם שהספיק לבן לעשות את הגל, דבתחלה המשיך אור רב שלא

הי' באפשר ללבן לעמוד נגד אור זה כנ"ל, ואח"כ כתיב וירימה מצבה קודם הגל שעשה לבן, והיינו שגם ההמשכה דתו"מ בס' והדרגה קדם והמשיך יעקב קודם שהספיק לבן לעשות הגל וע"כ לא הועיל לו עשיית הגל וההפסק כו', ומ"ש כ"א עוונותיכם היו מבדילים כו', י"ל שהעון דישראל ר"ל גרוע יותר שחוצץ ומבדיל כו', ומ"מ שייך תשו' ואין לך דבר שעומד בפני התשו' כו'). ומפני היראה הזאת עשה לבן גל להפסיק בין נוגה דבי"ע לאצי', וא' כי נסתר כו', היינו שיהי' בבחי' הסתר והעלם גמור כו', אם אני לא אעבור כו' בבחי' העלאה מלמטלמ"ע ואם אתה לא תעבור בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו'. וזהו שקרא את הגל יגר שהדותא ואי' בש"ך על התו' שזהו בגימט' השם שהוא חילוף דה' אלקינו ה', והיינו שמקומו ואחיזתו הוא בחילופים ותמורות שהו"ע הלבושי' והמסכים שכללו' ענינם הוא להסתיר והוא רצה עוד להגביר ההסתר ביותר כו' כנ"ל.

קיצור. והענין דהנה ע"ס דאבי"ע הן בתכלית היחוד, באצי' יחוד האורות ויחוד הכלים ע"ד יחיד ואחד, וכלים דבי"ע ג"כ בבחי' יחוד גוף ונפש, ובלעו"ז