רט

דלעו"ז, וכמו השקוע ביותר ר"ל בתאוות ותענוגי' הגשמי', וכמו"כ יש עניני תאוות שהן בבחי' מקיפים דקלי' וכמו הכבוד וכה"ג וכמשי"ת בסמוך. וזהו בחי' לבן דקלי' שנפל בדרך שבירה ונפילה מבחי' לובן העליון דקדושה, והו"ע שבה"כ דתהו שהוא בחי' ס"ג שלמע' מש' מ"ה שירד ונפל למטה בבחי' ב"ן דנוגה כו' כנודע, ולבן זה דקלי' עשה גל בינו לבין הקדושה היינו שלא יתגלה מאורות עליוני' דחכ' דש' מ"ה דאצי' למטה בהיכלות דנוגה דבי"ע להעלותם ולבררם ליכלל בקדושה דאצי' כו'. שהרי יש בירורי' למטה בתענוגי עוה"ז שמתבררים ועולים למע' ע"י התו' וע"י קיום המצות בדברים גשמי' ובפרט ע"י התשו' כו', וכמו"כ יש בירורים בדרך מלמטלמ"ע ע"י העבודה דתפלה שמעלים באתעדל"ת מהיכלות דנוגה דבי"ע לאצי' בחי' ניצוצות דקדושה שנפלו לשם, וכמו והנפש אשר עשו בחרן בהגרים שגייר אברהם כו', וכמו נשמו' הגבוהות דר"ע ור"מ ושמעי' ואבטליון וכן בנביאים כעובדי' כו', דכל אלו ההמשכות והעלאו', דהיינו בכדי שיהיו הבירורים למטה ע"י תומ"צ ותשו' ושיהי' עליית הנשמו' כו', כ"ז הוא

ע"י תוס' אור והמשכה שלמע' מכפי המדה שנמדד ונקצב בס' השתל', כי ע"פ המדה דס' השתל' נמשך האור בבחי' צמצום ומתמעט ממדרי' למדרי' כו', ועל האור המצומצם הנה המסכים והפרסאות מעלימי' ומסתירים (כי גם תחלת המשכת האור הוא ע"י הצמצום שהי' בתחלה שהוא בבחי' העדר האור והגילוי כו'), שלאחר הפרסא מאיר אור מצומצם ביותר שאין בכח האור הזה לברר ולהעלות כו', כ"א דוקא ע"י שנמשך אור עליון יותר שמאיר גם ע"י הפרסא כו', וכמו ויהי קול ממעל לרקיע שהוא בחי' קול התו' שלמע' מהפרסא היינו מה שאין הפרסא יכולה להעלים כו' (וע"ה שזה בא ג"כ במדה ושיעור מ"מ הרי נמשך בזה בחי' העצמי' והמדידה היא ג"כ מדידה עצמי' כו' כידוע ומבו' במ"א). וזהו במסכים ופרסאו' דקדושה שאינם מעלימים לגמרי גם על האור דס' השתל' וכ"ש שאינם מעלימים על האור שלמע' מהשתל' כו', אבל לבן הארמי רצה להגביר את המסכי' להיות בבחי' העלם לגמרי ח"ו (וע"ד כ"א עוונותיכם היו מבדילי' כו' וכמ"ש באגה"ת פ"ה שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כ"א עוונותיכם כו'), והיינו להעלים גם על ההמשכה

דתומ"צ ושלא יהי' ח"ו התעוררו' תשו' בבע"ת ושלא יהי' גילוים מאצי' לבי"ע, כמו הגילוי אלקו' שהי' בבהמ"ק וכגילוי הנבואה בנביאים וכמו כל האותות והמופתי' שלמע' מהטבע כו' (וי"ל שזהו בחי' מקיף דקלי' שהיא קלי' קשה ביותר שמעלים ומסתיר גם על ההמשכות והגילוים דאוא"ס שלמע' מהשתל', וכמו חוצפא כלפי שמיא מהני דהיינו שיכול לעמוד גם נגד הגילוי דאלקו' כו' כנודע ומבו' במ"א. וכמו"כ הוא בתאוות ותענוגי' שהן בבחי' המקיף דקלי' שמעלים גם על הגילוי כו' וכמו השקוע ביותר ר"ל בתענוגי' גשמי' שמאבד באמת כל חלקי טובה שבנפש כו', וכמו התאוה והכבוד דתאוה הוא בחי' או"פ דקלי' וכבוד הוא או"מ דקלי' שזה גרוע יותר, שמי שרוצה להיות מכובד בעיני הבריות ה"ז מרחיק אותו מאור הקדושה ביותר, דכל ענין הקדושה הוא הביטול והנחת עצמותו, ובזה הוא בבחי' הרגש עצמו ביותר כו', וכמו"כ במלבושי כבוד שמלבישים ומקיפי' את הנפש (עס נעמט עם זייער ארום) שמשוקע בזה ביותר שנוגע לו מאד, וכנראה בחוש דמי שהוא בקלי' זו דמלבושי כבוד נוגע הדבר בנפשו הרבה יותר

מעניני אכו"ש וכה"ג, מפני שמלביש ומקיף מאד את הנפש ה"ז מעלים לו לגמרי על אלקו' כו', וגם מפני ששומר מאד את