רג
האור המתלבש בתוכם. והנה נעריך המשל דכחות הנפש על בחי' הכלים דענין ההעלם שלהם הוא זאת שאין הפנימיות מתגלה בהם, מבו' במ"א שזהו בבחי' כלים שבכתר, אבל כלים דאצי' הוא שמעלימים על האור המתלבש בתוכם וכמשית"ל פקכ"א, וזהו שהאור נעשה כמהות הכלי, אך צ"ל בכללות הוא ההפרש בין בחי' פנימיות הכלים וחיצוניות הכלים, דפנימיות הכלי הוא שהכלי הוא כמו האור וענינה הוא לתאר ולגלות את האור (וכמשי"ת לקמן), וחיצוניות הכלי הוא שמעלים על האור ולפעול כפי מהות הכלי כו', ועמש"ל דחיצוניות הכלים הן בחי' לבושים כו' ועמשנת"ל פצ"ג, ובמ"א מבו' המשל דכחות הנפש על האורות דאצי' כו'). ולכן האותי' דמחו"ד יכולים להחליף דשכל המלובש באותי' אלו יוכל להלבישו באותי' אחרים, משא"כ בשכל ומדות כשהשכל מאיר בהמדות ונמשך ממנו מדות אלו לא שייך לומר כן שכך יכול להלביש שכל זה במדות אחרים, כי השכל המעורר את האה' אינו אותו שכל המעורר את היראה כו'. ונמצא השכל והמדות מתאחדים זע"ז ואין המדות לגבי השכל כלבוש ודבר נפרד כו', וכן כללו' השכל והמדות לגבי
עצם הנפש שא"א שישכיל באופן אחר מעצם מהות נפשו כו', וכמו הנשמה האלקי' שכלה ומדותי' הכל באלקו' ואינו שייך בה השכלה אחרת ח"ו. וכנודע בנה"א ונה"ב דנה"א כל ההשכלות וההשגו' שלה הכל באלקו' ואין הנפש מסוגלת כלל לעניני' אחרים, והנה"ב להיפך השכלתה והשגותי' רק בעניני הטבעי' כו', ורק ע"י התלבשו' הנה"א בנה"ב ישכיל הנה"א באלקו' ע"י העניני' הטבעי', וכן פועלת בהנה"ב שגם היא תבין ענין אלקי כו' וכמ"ש במ"א, אבל מצד עצם מהותם ה"ה מחולקי' ומובדלי' זמ"ז לגמרי בכל הכחות שלהם כו', וניכר הדבר ביותר גבי בע"ת שמתחלה ההשגות והמדות הן רק להיפך מאלקו' ר"ל, ואח"כ ע"י התשו' משתנים מהקצה אל הקצה שכל ההשכלו' וההנחות שבנפש וכן כל המדות הכל הוא לטוב כו', והיינו מפני שבתחלה היו הכחות דנה"ב בהתגלו', וע"י התשו' מתגלים הכחות דנה"א כו'. הרי שלפי מהות הנפש כך הם הכחות שאא"ל באו"א כו', וכן כפי מהות נפשו בשרשה מבחי' חו"ג כ"ה שכלו והשגתו וכמו ב"ש וב"ה כו', ובד"כ מה שזה תופס הענין שכלי באופן כך וזה באו"א הוא מצד הנפש כו' (והגם שיש
חילוקי' ג"כ באותי' המלבישי' את השכל שזה אומר באותי' אלו דוקא וזה באותי' אלו דוקא שזהו ג"כ מצד הנפש כו' וכמ"ש במ"א, זהו מן עצם מהות הנפש שלמע' מהגילוים דנפש כו' דמ"מ בהגילוי' יכול לומר את השכל גם באותי' אחרים, ויכול להיות שבאותי' אחרים אין אור שכלו מתגלה כ"כ (בא עם ווערט ניט אראפ גיטראגין דער שכל אזוי פיל אין די אותי' כמו שבאם הי' אומר אותם באותי' שלו), והיינו מפני שבהאותי' האחרים אינו מוצא את הענין כ"כ כמו באותי' שלו אבל מ"מ אינו נמנע הדבר ויכול לו' ג"כ השכל באותי' אחרים, משא"כ בשכל הרי א"א שישכיל באו"א שבאם הי' משכיל ג"כ כמו הזולת הרי הי' בדעה א' אתו כו' רק מפני התכללו' הכחות יכול להיות מקולי ב"ש כו'), ודבר זה נראה בחוש איך שהכחות מיוחדים עם הנפש ומגלים את הנפש כו'.
קיצור. וכמו"כ בנפש לבושי מחדו"מ ה"ה מעלימים על האור המלובש בהם ועי"ז הם מגלים, אמנם הכחות שכל ומדות שהן ג"כ לבושים לגבי עצם הנפש, אבל הם מיוחדים וענינם הוא לגלות, ולכן האותיות יכולים להחליף (ואותיות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.