קצח

וז"ע ברישא חשוכא והדר נהורא, ברישא חשוכא הוא הצמצום הראשון שעי"ז נמשך האור שהוא בבחי' מציאו' דבר כו', והדר נהורא הוא כמ"ש באורך נראה אור באורך העצמי נראה אור שהוא בחי' האין של היש האמיתי דכולא קמי' כל"ח כו'. וזהו ג"כ בתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד וכמ"ש בראשית ברא אלקי' כו', דבאמת הרי ההתהוות היא מש' הוי' רק שזהו הארת ש' הוי' הבא ע"י ש' אלקי' כו', ואח"כ שיתף עמו מדה"ר היינו גילוי עצם ש' הוי' כו'. ובד"כ הוא ההפרש בין ההמשכה דברה"ע וההמשכה דמ"ת, דההמשכה דברה"ע הוא בבחי' ד"ת וע"י תומ"צ ממשיכי' גילוי בחי' ד"ע שז"ע שיתף עמו מדה"ר במ"ת שנא' אנכי ה' כו'. ובכללות הוא בהאור גופא ב' המדרי' דמצד הצמצום הוא בבחי' מציאו' דבר, ומצד הדבקו' בהעצם הוא בבחי' כלא כו'. וזהו השמים מספרים כבוד אל דש' אל הוא הכולל ב' הדעות כו' כנ"ל, ופי' כבוד אל הוא בחי' כבוד תתאה וכמ"ש בזח"א ד"ח ע"א דא כבוד כלה, והוא בחי' ד"ת שלמטה יש ולמע' אין שאינו מושג, וע"כ נק' כלה מל' כלתה נפשי דמפני שאינו מושג נעשה הצמאון כו',

והשמים מספרים ומאירים בחי' הכבוד להיות בהם גילוי ד"ע ע"י הרגש העצמו' שנעשה בהם הביטול והו"ע השוב כו' וכמ"ש במ"א, וכ"ז הוא בבחי' האור להיותו דבוק במקורו כו' דגם בחי' הרצוא הוא מצד הדבקו' וכמשנת"ל פצ"א בענין טבע האש כו', וכ"ש בחי' השוב שזהו מצד גילוי העצמו' ה"ז מצד הדבקו' דלהיותו דבוק במקורו יש בו הרגש העצמו' כו'. וזה"ע שהאורות להיותן בבחי' אצי' ה"ה מספרים ומגלים גילוי בחי' דעה העליונה איך שכולא קכל"ח כו', והביטול הוא בהאור גופא שהוא בבחי' מציאו' דבר ה"ה בבחי' ביטול דכלא מצד הרגש העצמי' כו' (שזהו בדוגמא בחי' יחודו ית' בתחתוני' כו'), והגילוי הזה הוא באצי', וע"י תו"מ נמשך הגילוי דד"ע גם למטה שהרי זה ההתחדשות דהיחוד דמ"ת לגבי ברה"ע כו' כנ"ל. וז"ע מה שספי' הוא ל' ספור והגדה שזהו למע' מבחי' מספר שהוא בחי' מל', וענין הספור הוא בד"כ במדרי' שלמע' מהמל' והוא שהכלים מגלים את האור כו', וגם שע"י הכלים והאורות הוא בחי' גילוי אלקו' בעולמו' כו' (דהגבלת המספר הוא להיות בחי' המציאות דעולמו' והספור הוא

בד"כ להיות גילוי אלקו' בעולמו' כו'). ובפרטי' הוא בבחי' האורות דאצי' שמגלות המחשבות הנעלמו' שהן מקורי הספי' כו', וגם מגלים בחי' האוא"ס הבל"ג לידע בחי' האוא"ס המופלא ומרומם ואופן ההפלאה כו', והיינו לידע מציאו' האוא"ס ואיך הוא האוא"ס ב"ה, ואיך שלגבי עצמו' כולא קכל"ח כו', שהגילוי הוא באצי' וע"י תומ"צ הגילוי גם למטה כו', דלולא האצי' לא היו כל הגילוים האלו כ"א ע"י התהוות האצי' דוקא שהוא בבחי' גילוי ההעלם הם כל הגילוי' האלו כו'. וז"ש בס"י ודברו בהם ברצו"ש הרי גילוי האורות דאצי' הוא בחי' דבור (והן רצו"ש בחי' ד"ת וד"ע כו' כנ"ל), וגם ודברו הוא בחי' מל' דא"ק או מל' דא"ס שז"ע בחי' ספור להיות בחי' גילוי אור כו'. וי"ל דז"ש הרש"ט כמו שהדבור והמכתב יבאר כו', הדבור הוא בחי' האור והמכתב הו"ע הכלים, וכמ"ש בלק"ת ד"ה זאת חקת התורה ובהבי' דאם בחקותי דהכלים דאצי' הן ע"ד אותי' הכתב כו'.

וע"פ הנ"ל יובן מ"ש ואלה תולדות יצחק, דהנה הרמ"א הביא בשם הפסיקתא ע"פ ויצא הראשון אדמוני ששאב את הדם נדות, ואומר דהנה בכדי