קצו

קב) והנה מה שהאור הוא באין ערוך לגבי עצמו' ה"ז בחי' ביטול האור, ומ"מ א"ז בבחי' ביטול אמיתי עדיין, והביטול האמיתי הוא מבחי' עצמו' אוא"ס ב"ה (היינו כמו שבאוא"ס ידוע האין ערוך דהאור) דכולא קכל"ח כו'. והענין הוא דהנה ידוע בהב' דעות דד"ע וד"ת שהן דעת המשפיע ודעת המקבל והן הפכים זמ"ז, דד"ת הוא דעת המקבל (הן בבי"ע לגבי אצי' והן באצי' לגבי המאציל עליון כו'), והדעה היא שלמטה הוא היש ולמע' אין כו', וד"ע היא דעת המשפיע שלמע' הוא היש האמיתי ולמטה אין כו'. ויובן זה בעולמו' בי"ע לגבי אצי', דהנה עולמו' בי"ע הם נבראים מחודשים מאין ליש בבחי' מהות ומציאו' דבר ממש ובבחי' הגבלה שאינם בערך הא"ס כלל, ומ"מ מתלבש בתוכם אור וחיות אלקי להחיותם שבא בהם בבחי' התלבשו' פנימי ממש שמורגש ומושג בנבראי', וכמו המלאכי' עליוני' שמשיגים את האור האלקי המתלבש בתוכם. וכידוע בענין השרפים שאומרים קדוש מפני שמשיגים את החיות שלהם ואיך שעצמו' אוא"ס קדוש ומובדל כו', וכתי' שרפים עומדים ממעל לו דהיינו ממעל לש' אד'

המחי' אותם, שזהו מפני שמשיגים את החיות, וההשגה ה"ה מקפת את הדבר המושג ע"כ הם עומדים ממעל להחיות שלהם כו' וכמ"ש במ"א, ונודע ג"כ דהשגת המלאכי' מה שמשיגים ההארה האלקי' זהו המזון פנימי שלהם כו', וזהו ג"כ ההתחלקו' שלהם מה שמחולקים זמ"ז שהרי אין להם גופים שיחלקו אותם כ"א ההתחלקו' הוא בההשגה אלקי' ובאופן עבודתם שזה משיג באופן כך וזה באו"א כו', ולפי אופן כזה הוא עבודתם (גם במדה א' באה' או ביראה כו'). וכן גם בנבראי' שלמטה מתלבש בהם ההארה אלקי' בבחי' פנימי' עד שמורגש בהם החיות כו', רק שלמטה האור מסתתר ביותר ואינו מורגש שהחיות הוא אלקו' כו' (ויכולים להיות ח"ו היפך מאלקו', דמלאכי' עליוני' מפני שמרגישי' שהחיות הוא אלקו' אינם יכולי' כלל להיות היפך האלקו' ח"ו, ובאמת גם למטה מה שאפ"ל היפך ח"ו זהו בכח הבחירה שהוא כח עליון מאד, אבל מצד החיות המתלבש בתוכו אא"ל באו"א, וכמו בלעם שא' לא אוכל לעבור את פי' ה' כו' ועמ"ש באגה"ק סי' כ"ה בענין ה' אמר לו קלל כו'), אבל מרגישים את החיות (והם באמת לפי אופן החיות

שבתוכם כו' כנ"ל), והחיות הוא בהם בבחי' פנימי' בכל הנבראי' כו', וע"כ צריך הכח האלקי המחי' אותם לצמצם עצמו בצמצום גדול שלא להשפיע רק הארה וזיו לבד שיהי' בערך להתלבש בנבראי' בע"ג כו'. וג"ז צ"ל שההארה היא בבחי' מציאו' דבר מה להיות מושג ומורגש בנבראי' כו', והוא רק בחי' תחתונה שבמל' שנק' דבר הוי' שבא בבחי' התלבשו' בנבראי' דבי"ע, אבל עצמי' בחי' המל' היא למע' מהתלבשו' בעולמו' ואינו מושג בהם כלל כו'. וז"ע ד"ת שלמטה יש היינו ההארה אלקי' שמושג בהם הוא בחי' יש היינו בבחי' מציאו' דבר וע"י ההשגה בא בבחי' מציאו' יותר כו', ולמע' היינו בחי' העצמי' דמל' וכ"ש מדרי' העצמי' דאצי' שלמע' מהשגתם הוא אין כו' (ונק' אין שאינו מושג וגם הוא באמת בחי' אין שאינו בבחי' מציאו' דבר דמשו"ז אינו בהשגת הנבראים כו'). ומלמעלמ"ט בחי' ד"ע הוא להיפך דעצמי' המל' ומדרי' עצמי' דאצי' הוא בחי' יש האמיתי, ולגבי האצי' הרי כל דיירי ארעא כל"ח, והיינו שגם ההארה שמאיר ומתלבש בנבראים ה"ז רק הארה לבד וכל"ח לגבי העצמי' ה"ז בחי' אין כו',

וכמו"כ הוא באצי' לגבי אוא"ס המאציל ב"ה כו'. דהנה בד"כ ב' המדרי' דד"ע וד"ת הן בהב' מדרי' דממכ"ע וסוכ"ע,