קצד
ששייך בזה תפיסא והשגה כו', אמנם אחר שתופס ומשיג היטב את הענין האלקי ה"ה בא מהשגה זו גופא לידי השגה פנימי' (מצד בחי' פנימי' בינה), דמאחר שזה הענין בא בהשגה בהכרח שזהו רק זיו והארה לבד שהרי העצמי' אינו בגדר התלבשו' ובגדר תפיסא, ומאחר שבא בבחי' התלבשו' ותפיסא ה"ז רק הארה לבד ויש בחי' העצמי' שמופלא ומובדל מזה ובלתי מושג, דכללו' האור שבא בהשגה הוא באין ערוך כלל לגבי העצמות כו'. ומה שבא לידי השגה זו היא מבחי' פנימי' בינה דוקא לפי שזהו כמו יציאה מחוש א' לחוש אחר ההפכי כו', כי חוש ההשגה הוא רק להשיג כנ"ל, וא"כ מה שבא (בל"א וואס ער קומט גאר ארוף) ע"ז שיש מה שבלתי מושג ה"ז התחדשו' היפך החוש שלו כנ"ל, וביותר שהרי ההשגה הו"ע הישות ומציאו' הדבר, והיינו דלבד מה שהשגה בעצם הוא בחי' יש הרי הענין המושג בהכרח שהוא בבחי' מציאו' דבר באיזה ציור דאז שייך בו השגה כו'. וע"י ההשגה והתפיסא בכלי מוחו ה"ז בא בבחי' מציאו' יותר כו', והבלתי מושג הרי אינו בבחי' מציאו' דבר דמשו"ז אינו מושג, ופועל הביטול גם בהמושג היינו
איך שהמושג הוא באין ערוך כו', נמצא דהשגה הו"ע המציאו' לא ביטול הדבר והבלתי מושג הוא בעצם בבחי' בלתי מציאו' ועוד בבחי' ביטול הדבר המושג כו', א"כ ה"ז היפך מציאו' הכח דחיצוני' בינה כו', ולכן באמת בחיצוני' בינה אין כח ההשגה הזאת רק השגת הדבר ומציאותה כו' כ"א הכח הזה הוא בבחי' פנימי' בינה דוקא כו'. וזהו שנק' מבין דבר מתוך דבר כמו הבנה חדשה דהגם שבאה מההשגה הקודמת ה"ה הבנה חדשה והפכי' מההבנה הקודמת ובאה דוקא ע"י ההבנה הקודמת, דאם לא יהי' המושג אין הכרח על הבלתי מושג כ"א ההשגה היא אשר תכריח את השגת והרגש הבלתי מושג כו'.
קיצור. וכמו"כ הע"ס מגלים בחי' אוא"ס הבל"ג, דהנה א"א ותן בלבנו בינה להבין דבר מתוך דבר, בינה היא השגה ותפיסא בכלי, ולכן נק' נשמה או"פ, ומתוך ההשגה בא לידי השגה שיש דבר הבלתי מושג, והיא השגה הפכיות מהקודמת, דחוש ההשגה היא למצוא בכל ענין את המושג לא הבלתי מושג, מתון ומסיק חריף ומקשה, גם השגה היא יש והמושג הוא מוגבל בציור ובא בבחי' מציאות והבלתי מושג הוא לא במציאות וידיעת והרגש הדבר ופועל ביטול בהמושג, הרי שזה התחדשות, ובא מתוך ההשגה, דמאחר שמושג ה"ז הארה ויש הבלתי מושג, והוא בחי' פנימיות בינה.
קא) והנה פנימי' בינה היא ג"כ השגה (דבינה בכלל הו"ע השגה כו'), וההשגה בזה באה ג"כ מבחי' חיצוני' בינה (דכשם שכללות ההשגה הזאת שיש מה שבלתי מושג הוא מה שמוכרח מתוך ההשגה כו' כנ"ל, כמו"כ השגת ענין הבלתי מושג הוא מהאור הנגלה המושג כו'), רק שהיא השגה אחרת והוא השגת ענין ההפלאה דעצמו' אוא"ס ב"ה כו'. והענין הוא דהנה ידוע שיש ידיעת החיוב וידיעת השלילה, ידיעת החיוב הוא שמשיג מהות הדבר מה הוא והו"ע תוארי החיוב שמתארי' את הדבר במהותו ומציאותו כו', ותוארי השלילה הוא שאינם מתארים את הדבר כ"א ששוללים ממנו את ההיפך, וכמו שם חכם הוא לא לתאר במדרי' החכ' כ"א לשלול את ההיפך מהחכ' כו'. וידוע דתוארי השלילה הן באוא"ס שלמע' מהשתל' בחי' סוכ"ע בכלל דאינו שייך שם שום תואר שהרי אוא"ס מופשט מכל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.