קצג

ק) ועד"ז יובן בע"ס דאצי' שהן מספרים ומגלים את בחי' האוא"ס הבל"ג, דהנה אנו אומרים ותן בלבנו בינה להבין דהיינו להבין דבר מתוך דבר כו', דהנה ענין הבינה הוא בחי' תפיסת האור שבא בבחי' התלבשו' דוקא, וכמו עד"מ כח הבינה בנפש שהיא להשיג כל ענין שכלי שבא בבחי' תפיסא בכלי מוחו, ולא כמו נקודת החכ' שאינה בבחי' תפיסא עדיין, דע"ה שיודע את הענין בכללו' אין הענין אצלו עדיין בבחי' תפיסא ממש כ"א בבחי' מקיף לבד שמרחף על מוחו ויודע רק כללו' הענין לבד כו', אבל במוח הבינה בא הענין בבחי' תפיסא ממש שיודע ומשיג אותו היטב איך ומה הוא כו'. וכמו"כ הו"ע הבינה למע' שהוא בחי' תפיסת האור בכלי דוקא שידוע ומושג כו', וזהו דש' ה' דבינה הוא בניקוד אלקי' דהיינו בחי' הכלים כו' וכמ"ש במ"א, וזהו שהבינה היא בחי' נשמה וכמ"ש נשמת שדי תבינם דהיינו בחי' גילוי או"פ, דכשם שהנשמה ממלאה את הגוף בבחי' התלבשו' בגילוי ממש עד שאנו יודעים ומשיגים את הכחות כו' (וכנ"ל פצ"ח בענין ידיעת המציאו' והשגת המהות כו'), כמו"כ בינה שהיא בחי'

נשמה ה"ה בחי' השגה ותפיסא ממש בהאור כו' (וה"ז יותר מהשגת כחות הנפש למטה שאינם השגת המהות ממש כמשנת"ל, ולמע' בבחי' בינה הוא שמושג מהות האור והזיו כו', וכמו השגת הנשמו' בג"ע שנהנין מזיו השכינה בבחי' השגת המהות ממש כו' וכמ"ש במ"א), וענין להבין דבר מתוך דבר הוא דמהשגה זאת בא לידי השגה אחרת ההפכי' מההשגה הקודמת, והיינו שמזה בא לידי השגה שבהכרח לומר שיש דבר הבלתי מושג כו'. ובמ"א מבו' ענין להבין דבר מתוך דבר דהיינו שבא מהשגה זו על ענין אחר שאין לו לכאו' שייכות כלל להענין הזה, אמנם ג"ז הוא בכלל מבין דבר מתוך דבר שמתוך השגה בא לידי השגה שיש דבר הבלתי מושג כו'. וענין מה שהשגה זאת הפכי מהשגה הקודמת הוא כי השגה ובלתי מושג ה"ה הפכים זמ"ז, וע"כ מי שהוא בחוש ההשגה לא יהי' בו ענין העדר השגה והיינו שכל ענינו וכל התעסקו' שלו הוא בהשגת הענין היינו איך שהענין מושג לא בזה שהענין הוא למע' משכל המושג כו', והיינו שבכל ענין ההתעסקו' שלו הוא למצוא המושג שבו ר"ל איך שהוא מושג ולהביאו לידי השגה לא למצוא בו איך

שאינו מושג שא"ז מהחוש שלו, להיות שהחוש שלו הוא בהשגה דוקא. וע"ד שיש מתון ומסיק וחריף ומקשה שהן ב' חושים נבדלים דמתון ומסיק הו"ע הירידה וההתגלות של המושכל כו' (בל"א געפינען דיא רעכטקייט פון דעם ענין ווי דער ענין איז רעכט), וחריף ומקשה הוא להעלים ולהסתיר איך שעדיין אין הענין מובן כו' וכמ"ש במ"א, ה"ה ב' חושים דמי שהוא מתון ומסיק אינו חריף ומקשה כו'. כמו"כ מי שהוא בחוש ההשגה אין ענינו למצוא הבלתי מושג כ"א כל ענינו והתעסקו' שלו למצוא את המושג כו', ובד"כ התעסקו' שלו הוא בעניני' המושגים דוקא לא בעניני' שהן למע' מהשגה כו', ובכל ענין התעסקו' שלו הוא להשיג את הענין בלבושי השגה דוקא ולהיות בבחי' תפיסא דוקא כו', וע"כ ההשגה וההרגש שיש דבר הבלתי מושג ה"ז הפכי מעצם החוש שלו כו', ובפרט שהרי השגה הו"ע בחי' יש וענין דלמע' מהשגה זהו בחי' ביטול כו' (וכמו חו"ב שהן אין ויש כו'), דההרגש איך שיש דבר הבלתי מושג פועל ביטול בכלי מוחו ובחושים שלו כו' א"כ ה"ה הפכים זמ"ז כו', ומ"מ ה"ה בא לידי ההשגה האחרת הנ"ל, הנה

באמת זהו בבחי' פנימי' בינה דוקא, דחיצוני' בינה הוא להשיג ולתפוס כו', והשגה דחיצוני' בינה הוא בהאור האלקי כמו שבא בגילוי