קפח

הזולת כ"א בדברים הנושאים את הענין כו' (וכמו באיש הטוב בעצם כח הטוב שבנפשו יוכל לבוא על עניני הטבה ולהתעורר בהם מה שהאיש הטוב זולתו לא יבוא כלל ע"ז כו', וכמו"כ הוא בחכ' ושכל כו'). וגם יובן זה כמו המבין מדעתו דהיינו שצריכים לפתוח לו רק כחודה של מחט בהענין ומעצמו יבוא ע"ז, וזהו מצד עצם כח חכמתו שיש לו בעצם חוש טוב ביותר בהשכלה, א"צ להגיד לו הרבה ומכ"ש שלא לפרט לו הפרטים, רק שצריכים לפתוח לו הענין ומעצמו בכח חכמתו יבוא על הענין ועל פרטיו ולא יטעה ח"ו בשום דבר כו'. גם מי שהוא מבין בדעתו יבין הכוונה האמיתית בכל דבר שהגם שלפי הנגלה הכוונה באופן אחר, ה"ה מבין שאמיתית הכוונה היא באופן כך וכך, הגם שאינו נגלה כלל בהדברים זהו מצד עומק המושג שהדברים לא יכילנו ע"כ נראית הכוונה באופן אחר, או משום כבוד אלקים הסתר דבר כו', ומי שהוא מבין מדעתו ה"ה בא על אמיתית הכוונה שזהו רק מפני שמאיר בו עצם כח חכמתו שלמעלה מהשכל גלוי כו'. ועד"ז יובן ענין המשכה נעלמת דכח המשכיל שאין זה שכל ומ"מ אינו מושלל לגמרי מענין

השכלי, וכמו ההשגה נעלמת שאינה בבחי' שכל גלוי כלל עד שא"א לו להביאו לגילוי כו' כנ"ל, ומ"מ ה"ז שכלי כו', וכן בהמבין מדעתו כו' (דבאמת זהו גילוי מכח המשכיל שז"ע כח חכמתו העצמי כו', וההשגה נעלמת זהו שהשכלי גופא הוא כמו מהות עצם החכ' כו', והמבין מדעתו זהו הגילוי מעצם כח החכ' להבין מדעתו כו', ובאמת גם ההשכלה בזה היא באופן הזה כמו מצד העצם כו', ובאמ"ב מבו' שזהו מכח המשכיל מהמדרי' העליונה שבו היינו מה שסתום ונעלם בעצם כו').

קיצור. ויובן זה מהשגה נעלמת, שזהו השגה נפלאה בערך הבאה מעצם כח חכמתו, וכמו השגה דשכלים נבדלים, והיא למעלה מתפיסת כלי השגה, ולכן א"א לגלות ולבאר זאת, כ"א להביא באותיות קצרים הנושאים את הענין, ובחכם כזה בכל ענין ידיעתו באופן כזה, וכן המבין מדעתו שזהו מצד טוב עצם חוש ההשכלה, וההשכלה היא כמו מצד העצם.

צח) והנה ידוע דכח המשכיל נודע מציאותו ולא מהותו דהגם דמהותו אינו ידוע כמו החכ' הגלוי' שאנו יודעים ומרגישים איך ומה הוא כו' (דהגם שידיעתנו בהשכל גלוי הוא ג"כ רק מציאותו לבד כי אין אנו יודעים מהות הרוחני מ"מ הרי אנו יודעים את מציאות הכח ממש כמו שהוא כו'), משא"כ מקור השכל אין אנו יודעים איך ומה הוא כו', מ"מ הרי מציאותו אנו מרגישים שיש מקור שמשם בא השכל גלוי, שהרי כשבאים על איזה השכלה חדשה הרי מרגישים שבא מאיזה מקום, לא שכאן נתחדש ההשכלה כ"א שבא מאיזה מקור, הרי שאנו מרגישים מקור השכל ע"י השכל גלוי כו', וממילא אנו יודעים ג"כ עילוי המקור על הגלוי כמו כל היולי שיש בו עילוי הנ"ל על הגילוי שממנו ושמ"מ אינו מושלל לגמרי כו' כנ"ל. וגם יש גילוים ממקור השכל כמו ענין השגה נעלמת ומבין מדעתו הנ"ל, שכ"ז הוא ע"י השכל גלוי שהרי יהיב חכמתא לחכימין דדוקא לחכימין בכח השכל הגלוי יהיב חכמתא מעצם כח החכ' כו', וגם יכולים להיות גילוים גם מהכח השכל ההיולי העצמי בכח או"ח כמו ומתלמידי יותר מכולם כתלמיד המחכים את רבו שכ"ז הוא ע"י השכל גלוי כו'. וכ"ז הוא לפי שהתהוות