קפו

בו שום צורה רק עתיד להלביש צורה ונק' תהו כו', וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג ושם שזהו בחי' אריך כו'). ומובן דהכחות עצמיים הגם שמהם נמצאים כל הכחות אינם בגדר מקור לכחות, דכל מקור בהכרח שהוא בבחי' מציאות דבר מה שנעשה מקור וגם הוא בבחי' המשכה להיות מקור לדבר כו', והכחות עצמיים הרי אינם בבחי' מציאות כחות כלל, דכל דבר הכלול בעצם ה"ה כמו העצם, וכמו שעצם הנפש אינו בבחי' מציאות דבר, כמו"כ הכחות הכלולים בו אינם בבחי' מציאות דבר כו', וגם אינם בבחי' המשכה כלל והיינו להיותם עצמיים וכל עצם אינו נמשך (ר"ל בבחי' המשכה והתפשטות כ"א בבחי' המשכה עצמיות, הרי בהמשכתו הוא בבחי' מהות עצמו שאינו בגדר בחי' מקור כו', ובמ"א מבואר דבהמשכתו הגם שזהו שהעצם נמשך ואינו בגדר מקור עדיין, מ"מ הוא בגדר שנעשה בבחי' ממוצע כו', והוא בחי' העליונה שבהממוצע שמובדל בערך כו' וכמ"ש במ"א). (והגם שהן כחות הנפש לא עצמות הנפש, י"ל דזה שהן כחות הנפש אין זה שהן התפשטות וגילוי מהנפש שנעשים כחות, כ"א מה שנמצאים עם הנפש דכשנמצא הנפש נמצאים עמו הכחות

כו', וע"כ עם היותם כחות ה"ה עצמיים כו'), הרי שאינם בגדר מקור לכחות רק שמהם נמצאים הכחות בדרך ממילא (שאין הכחות עצמיים מתפעלים במציאות הכחות מהם שזהו דוקא בדבר שהוא בבחי' מקור ה"ה מתפעל בעצמו כו', וע"ד כל מניע מתנענע בעצמו כו', אבל הכחות עצמיים אינם מתפעלים בזה וזהו שהוא בדרך ממילא כו'), ומה שנמצא מהם הוא להיות בבחי' מקור לכחות הגלוים, דהכחות הגלוים ממש אינם בערך להיות נמצאים מהכחות העצמיים כו' (וכאשר לפעמים נמצאים מהכחות עצמיים ה"ה בעילוי באין ערוך, וכמו בגילוי ההשכלות הבאים בכח או"ח ע"י קושיות כו', וכמו תלמיד המחכים את רבו כו' וכמ"ש במ"א, ולפ"ז צ"ל דההמשכה מהכחות עצמיים הגם שזהו רק מה שנמצא מהם וה"ז רק בדרך סיבה לבד, מ"מ יש בזה איזה ערך ואין זה בדרך אין ערוך לגמרי כו'), כ"א מה שנמצא מהכחות הוא בחי' מקורי הכחות שהן בבחי' מציאות דבר ובבחי' המשכה להיות בבחי' מקור והוא הנק' המשכה נעלמת כו'. וכמו שמכח השכל ההיולי העצמי נמשך להיות מקור לשכל גלוי והוא בחי' כח המשכיל שבנפש כו', דכח המשכיל הוא

בבחי' מציאות דבר לגבי הכח השכל ההיולי העצמי הנטוע ומושרש בנפש, ולגבי שכל הגלוי אינו במציאות שכלי עדיין שה"ה כח היולי על כל השכליים, וידוע דכל כח היולי הוא מושלל מהגילוים שממנו כו'. וכמו"כ כח המשכיל מאחר שהוא היולי על כל מיני שכליים בהכרח שהוא מושלל ממציאות שכל גם במדרי' היותר נעלית כו' וכמ"ש במ"א, ומ"מ אינו מושלל מגדר שכל לגמרי מאחר שהוא בבחי' המשכה עכ"פ מכח ההיולי עצמי, ממילא ה"ה באיזה ציור ובאיזה מציאות, רק שהוא בבחי' המשכה נעלמת כו', דענין המשכה נעלמת הוא שמושלל ממציאות הדבר שהוא מקור אליו אבל אינו מושלל מעצם הדבר כו'.

קיצור. וגם שהע"ס מגלות בחי' הע"ס הגנוזות בהמשכתן (היינו מה שנמצא מהן להיות מקור) וגם גילוי מעצמותן, ועד"מ עצם הנפש שמושללת מכחות לגמרי וכוללת בתוכה כחות, שהן נמצאים עמה מתחלת ההתהוות (ולמעלה ה"ז רק באור א"ס), וע"כ הן ג"כ עצמיים, והן בבחי' פשיטות לא בבחי' מציאות כלל וכלל, ואינם בבחי' המשכה והתפשטות כלל, ואינם בבחי' מקור כלל, רק שמהם נמצאים