קפב
וכמ"ש במ"א, והכלים שמגלים את האור ובגדר מיוחד ה"ז גווני האור כו', והו"ע שם התואר שמתארים ומגלים את האור כו', ועש"ז נק' ספירות ל' סיפור והגדה שמגלים את האור כו' (ועמשית"ל בענין שהאורות והכלים הן בחי' אין ויש כו'). ולפ"ז יובן דענין הספור שייך בספי' גם בהמדרי' שאינו שייך שם ענין המספר, דהרי נת"ל פרק פ"ה, דענין המספר עיקרו בבחי' מל' ולמעלה מבחי' המל' הוא בחי' מספר אשר לא יספר כו', אבל ענין הספור והגדה שייך גם בהמדרי' שלמעלה מהמל' להיותם בחי' הגילוי שמגלים את האור שזה שייך בכללות הע"ס, דגם חו"ב שנק' נסתרות מ"מ בכללות הן בחי' ע"ס הגלויות כנ"ל ושייך בהם ענין הסיפור והגדה כו', וכמ"ש אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה שהן ד' מדרי' חו"ב וזו"נ, אז ראה בחי' חכ' ויספרה בינה או בחי' חב"ד בכלל כו' וכמ"ש במ"א, הרי שגם במדרי' דולתבונתו אין מספר שייך ענין סיפור שהוא בחי' התגלו' האור כו'. וז"ע השמים מספרים כבוד אל שמים הן בחי' ע"ס דז"א גם שמים שם מים בחי' חכ' כו' מספרים כבוד אל שהן מגלים את האור וכמ"ש אל ה' ויאר לנו כו'.
ועפ"ז יובן מ"ש והוא עומד עליהם, דהנה נת"ל פרק פ"ד בענין זכר רב טובך יביעו שזהו בחי' מספר דמל', דהמלאכים אינם יכולים לקבל מבחי' האורות דאצי', רק בנש"י כתיב ורב טוב לבית ישראל, אבל המלאכים מקבלים רק הארת בחי' המל' לבד כו', ואברהם עשה חסד עם המלאכים שהמשיך להם מבחי' אורות דאצי' וז"ע והשענו תחת העץ בחי' אילנא דחי' כו', והיינו להיות שאצי' הוא בחי' גילוי עכ"פ ע"כ הי' ביכולתו להמשיך גילוי זה גם במלאכים כו', והוא ע"ד מהלכים בין העומדים כו'. אך בהע"ס דאצי' גופא הרי חו"ב הן בחי' נסתרות כו', ועיקר הגילוי בחי' ז"א כנ"ל, ע"כ בהמשכת האור שהמשיך אל המלאכים הי' בזה ב' ענינים, דהאור מבחי' ז"א המשיך להם בבחי' או"פ וז"ע ויאכלו דאכילה הוא בחי' או"פ, וידוע דמזון המלאכים הוא ההשגה שלהם, וז"ע האכילה שהמשיך להם האור שיהי' בהם בבחי' השגה כו', ומבחי' חו"ב המשיך להם בחי' או"מ לבד ועז"א והוא עומד עליהם דהעמידה הו"ע בחי' מקיף כו'. וזהו והוא עומד כו' כמו כי הוא עשנו וכמו ועבד הלוי הוא בחי' בינה שנסתר
ונעלם עדיין דעש"ז נק' הוא כו', וכמ"ש בהגהות לד"ה לך לך בתו"א והוספות, דבחי' זו המשיך עליהם בבחי' מקיף לבד כו'. וזהו שאו' תחת העץ הגם שכבר נא' והשענו תחת העץ, אך לפי שאומר והוא עומד עליהם חוזר ואומר דמה שהמשיך להם בבחי' או"פ הוא מבחי' העץ בחי' אילנא דחיי כו', וזהו והוא עומד עליהם בחי' או"מ שהמשיך להם מבחי' חו"ב כו', ותחת העץ בחי' ז"א ויאכלו בבחי' אור פנימי כו'.
קיצור. וזהו דאי' במד"ר מהיכן האורה נבראת מתמי' על האור להיותו בבחי' דביקות במקורו איך הוא בבחי' אור המאיר, ואו' שנתעטף בשלמה ולבוש המעלים, ולפני הצמצום הוא בחי' המח' דאנא אמלוך, ואח"כ בחי' הרשימו היא כדוגמת כלי, והעיקר בחי' כלים דאצי', ולכן חכ' ששם מיעוט הכלים ה"ז למעלה מהגילוי, גם הע"ס שבהאור להיות בבחי' גדר מיוחד הוא ע"י הכלים, וז"ע ספירות ל' ספור שמגלים ומתארים את האור, וענין ספור שייך גם במדרי' שאינו שייך ענין המספר. ובזה יובן מ"ש והוא עומד עליהם, דמלאכים יכולים לקבל רק מבחי' מספר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.