קפ

מתגלה בהכלי, ולהיות שהוא בבחי' התלבשות ה"ה מעלים על האור שיהי' בבחי' אור וגילוי כו', וה"ז כענין שע"י הכלי נעשה האור כמהות הכלי להיות בבחי' מציאות אור שזהו ע"י ההתלבשות שהאור מתלבש ונתפס בהכלי כו' וכמשנת"ל. ובד"פ י"ל דהתגלות האור בהכלים הוא בבחי' פנימיות הכלים, דפנימית הכלי אינה מסתיר על האור להיות שאין זה מהות אחר עדיין כו', ומה שמעלים ומגלה זהו בחי' חיצוניות הכלים כו', ולהיות דגם פנימיות הכלים הוא בבחי' התלבשות ע"כ ביכולת חיצוניות הכלים להעלים שיהי' בבחי' גילוי כו' (ובענין ים וארץ מבו' שבחי' הפנימית מעלים ומכסה כו', ומבו' במ"א שזהו ע"י הרוממות דמל' שהו"ע הבדלה כו', א"כ ההעלם הוא באופן אחר ממה שנת' כאן שההעלם הוא בבחי' כיסוי והסתר כו'). ומ"מ צ"ל דבד"כ המשכת האור הוא באופן כזה שיתלבש בהכלי ויתגלה על ידה כו', והיינו מה שהמשכת האור הוא במדה ומשקל כו', וזהו ע"י הקדמת הצמצום שהוא ג"כ כדוגמת הכלי כו' וכמשי"ת). והדוגמא מזה למעלה דלולא הכלים לא הי' בבחי' אור וגילוי וע"י הכלים דוקא הוא בבחי' אור

להאיר כו', והגם שהכוונה בהמשכת והתגלות האור מן העצמות הוא להאיר כו' (ונת"ל דהאו"פ אינו בבחי' גילוי העצם כ"א להאיר כו'), ומפני מה האור מצ"ע אינו בבחי' אור המאיר כו'. הענין הוא דעם היות שהכוונה היא להאיר, מ"מ הרי הכוונה היא שיהי' בבחי' אור דוקא שזהו ע"י שיהי' בבחי' דביקות בהעצם כו', לכן גם בבחי' ההמשכה והתגלות לא הי' בבחי' אור להאיר כ"א ע"י הכלים דוקא כו'.

קיצור. והטעם הוא משום דשרש הכלים למעלה משרש האור, ובהאור להיותו גילוי נרגש שרש הכלים, וע"כ הוא נמשך ברצון וחשק להאיר הכלים. ומשו"ז הוסד להיות נתב"ס דוקא, וזהו שהכלים ממשיכים את האור, ועוד שע"י הוא בבחי' אור המאיר, כי העצמות אינו בבחי' אור, וכמו"כ האור הנמשך מן העצמות, מצד מעלתו ומצד דביקותו בהעצם, אינו בבחי' אור, וע"י הכלים שמעלימים על האור ה"ה בבחי' אור המאיר, וכמו אותיות מחו"ד שמלבישים השכל ומעלימים עליו, ועי"ז הוא ההתגלות (והתלבשות הוא התגלות בהמלביש וכמו"כ האור מתגלה בהכלים ומתעלם ע"י וי"ל שההתגלות בפנימיות הכלים וההתעלמות בחיצוניות הכלים), וכמו"כ האור ע"י שמתעלם בהכלים ה"ה בבחי' אור המאיר.

צד) וזהו דאי' במד"ר פ' ויקהל פ"נ מהיכן האורה נבראת א"ל נתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק זיו הדרו כו', דלכאו' מה יפלא בריאת האור יותר מכל מה שנתהווה בשימ"ב. אך הענין הוא דלהיות שהאור הוא בבחי' דביקות במקורו דמשו"ז הוא כמו המקור שאינו בבחי' מציאות אור עדיין כו', וע"ז שאל מהיכן האורה נבראת להיות בבחי' אור וגילוי כו'. ואינו מתמי' על כל הנבראים שנתהוו בבחי' מציאות, להיות שהתהוותם הוא בבחי' ריחוק כו', רק על התהוות האור הוא מתמיה איך הוא בבחי' אור המאיר מאחר שהוא בבחי' קירוב ודביקות כו'. והשיב שנתעטף הקב"ה בשלמה כו', דבאמת בכדי להיות בבחי' מציאות אור זהו ע"י שלמה ולבוש שבזה נאחז האור כו', ובשרש שרשו בחי' השלמה כמו שהיא באוא"ס שלפה"צ היא בחי' המח' דאנא אמלוך, שזהו עד"מ כמו המח' באדם שבה נאחז אור